השו"ת להלן מבוסס על שאלון "לשכת הקודש",
תוך שינוי נוסח חלק מן השאלות, אבל שמירה על המספור למי שירצה לעיין שם.

מומלץ מאוד לקנות את החוברת שלהם!

שאלות ותשובות על סימן לב

סימן ל"ו בהמשך

סעיף א – סדר הפרשיות

דין "כסדרן"  

1. מה הן ארבע פרשיות של תפילין? 

"קדש לי כל בכור", "והיה כי יביאך" ,"שמע" ,"והיה אם שמע".

2.מה סדר כתיבתם? 

בתפילין דרש"י:   בסדר הנ"ל כפי שכתוב בתורה.

בתפילין של יד דר"ת: 
לאחר כתיבת "והיה כי יביאך" יניח מקום חלק לכתיבת "והיה אם שמע", ואחריה יכתוב את פרשת "שמע" ואחר כך יחזור למקום החלק ויכתוב את פרשת "והיה אם שמע".

3. האם יש הבדל בדין "כתיבה כסדרה" בין כתיבת פרשיות של יד לשל ראש? 
     לא.

4. האם יכול הסופר להקדים כתיבת אות לאות, או תיבה לתיבה, כשכותב תפילין, ומדוע? 
   לא. דכתיב: "והיו הדברים וגו'" כהוויתן יהיו.

5. מה דין תפילין ששינה וכתב הפרשיות או האותיות שבה "שלא כסדרן"? 
     פסול.

6. תפילין שנמצא בהן אות שנתבטלה מצורתה, האם יכול לתקנה? 
   לא.

7. נמצא אות חסרה בתחילת פרשה ראשונה:    
   מה דין התפילין, כשרים, או פסולים?          
    פסולים.
  האם יש תקנה לפרשה ראשונה?        
   רק אם ימצא פרשה שודאי נכתבה לפני שלשת אלו.   
  לשלוש הפרשיות שנכתבו אחריה?    
  כן- יוכל לצרף להם פרשת "קדש" מתפילין אחרים אם יודע בוודאי שנכתב קודם אלו.

8. סיים כתיבת ארבע פרשיות של ראש, ונמצא חסרה בתחילת פרשה שלישית, האם יש תקנה לשתי פרשיות ראשונות?      
כן יכול לכתוב שוב את הפרשה השלישית ולהמשיך ולכתוב את הפרשה הרביעית.
לפרשה שלישית?   
 לא
לפרשה רביעית?   
כן. יכול לצרפה לפרשיות שודאי נכתבו לפניה. 

9. סיים כתיבת ארבע פרשיות של ראש, ונתערבה עמהן פרשת קדש אחרת שכתב. האם יש תקנה כאשר הפרשה שנתערבה:

נכתבה לפני הארבע פרשיות?     שתיהן כשרות.
נכתבה אחרי הארבע פרשיות?    פסולות.
יש ספק אם נכתבה לפני או אחרי הארבע פרשיות? פסולות מספק.

10. כתב ארבע "קדש" של ראש בזו אחר זו, ולאחריהן כתב ארבע פרשיות "והיה כי יביאך" של ראש בזו אחר זו, ולאחריהן כתב ד' פרשיות "שמע", ולאחריהן ד' פרשיות "והיה אם שמע". האם צריך ליזהר שלא יתערבו פרשיות אלו, זו בזו - או לא?
 לא.  הפרשיות שבכל תפילין נכתבו כסדרן.

11. איזה פרשיות צריך לכתוב תחילה, של ראש או של יד:
לדעת הרמ"א, ומדוע? 
קודם תפילין של יד, ולפי הסדר הכתוב בתורה, משום שמוקדם בפסוק.
לדעת האריז"ל ומנהג הספרדים, ומדוע? 
יש לכתוב קודם את התפילין של ראש ורק אחרי כן תפילין של יד, מפני שתפילין של ראש קדושות יותר, וייזהר לכתוב אותם ברציפות ללא הפסק.
מה הדין לכל דעה, אם הקדים כתיבת פרשיות של ראש לשל יד או הפוך, האם כשר או פסול? 
כשר, אין קפידא.

12. "יזהר לכתוב כל פרשיות של יד ושל ראש רצופים" (משנ"ב ס"ק ה) - מה דעת קסת הסופר בעניין הזה?
דעתו היא שאם יש חשש שהסופר יתעייף ועל ידי כן הכתיבה עלולה להתקלקל, עדיף שינוח ויכתוב כדבעי.

13. אותיות עי"ן של "שמע", ודלי"ת של "אחד":
כיצד נוהגין לכתבן? 
גדולות מאותו כתב.
כיצד יכתוב ראשי העי"ן וגג הדל"ת ביחס לשרטוט? 
חצי עובי מתחת לשרטוט וחצי עובי מעל.

סעיף ב – קלפי התפילין

14. בכמה קלפים כותבים:
 פרשיות של יד ומדוע? 
פרשיות של יד כותבן בקלף אחד שנאמר והיה לאות על ידך כלומר בית אחד.

פרשיות של ראש ומדוע? 
של ראש שיש בו ארבעה בתים צריך שיהיו הפרשיות בארבעה קלפים.

15.  כתב ארבע פרשיות של יד בארבעה קלפים נפרדים-

מה הדין כמות שהוא? 
כאשר כתב את פרשיות של יד בקלפים נפרדים כשר. 

האם צריך לדבקן יחד לדעת השולחן ערוך ולדעת הרמ"א? 
לשולחן ערוך לא צריך לדבקן.
לפי הרמ"א וקסת הסופר ידבקן זה לזה בדבק .
בקול יעקב פסק יגלול הפרשה מסופה לתחילתה ונותנה בפרשיות האחרות.

16. בכמה שורות כותבין:
פרשיות של ראש?   פרשיות של ראש בארבעה שיטין.   (ולא מעכב לדינא)
פרשיות של יד? ובשל יד שבעה שיטין.   (ולא מעכב לדינא)

17. בענין התחלת ראש השורות בפרשיות של ראש ושל יד:

היכן נזכרים שתי מסורות בכך? 
משנ"ב מביא את המקור מהטור והב"י (סימן לה' ס"ק ב), וקול יעקב  מביא מספר כוונות האר"י בסימן ל"ה.
מה הדין אם שינה והתחיל ראשי השורות שלא כפי איזה מסורת?
 
פסק השולחן ערוך שלא מעכב.

סעיף ג - הדיו

18. מהן שני התנאים במראה הדיו וקיומו?

הרמב"ם כתב צריך מראה שחור וכתב השולחן ערוך דיו שחור.
וכתב בביאור הלכה דיו שחור יותר ממראית עורב (אפור כהה)- ושיהיה מתקיים.

19. כתב מקצת אות אחת בדיו הדומה למראה כחול חזק . מה דין הפרשה? 

שולחן ערוך פסק כתב אות אחת בשאר מיני צבעונים או בזהב הרי אלו פסולים.
וכן בבאור הלכה דגש שבשעת הכתיבה הדיו יהיה שחור.

20. נמצא בתפילין אות אחת בדיו "הדומה למראה העורב" - מה דין הפרשה?

דעה א. אינו בכלל דיו ופסול.   דעה ב. בדוחק אפשר לומר שנחשב כדיו לח וכשר.

21. האם מועיל לעבור שוב על אות שצבעה פסול- או לא מועיל והוי שלא כסדרן? 

לא מועיל.

22. כתב בדיו שכשהוא לח מראהו אינו שחור כדיו אלא כחול- סגול, אבל לאחר שמתייבש, נשחר לגמרי כמראה דיו שחור. מה דין הפרשה? 

צריך עיון.

23. דיו שכותבין בו סת"ם:   
מאיזה מרכיבים נוהגים לעשותו? 

מי עפצים, קומא,  וקנקנתום.

איזה תקלה עלולה להיגרם לו שמוסיפים לו ספיר"ט על מנת שיבריק? 

שיהיו פירודים באותיות ויפסל הסתו"מ.

האם צריך לעשות את הדיו לשמה? 

לא צריך לעשותו לשמה.

האם מותר לעשותו לכתחילה מסתם יינם? 

מותר, אך יש להימנע מכך.

אם עשה את הדיו לשמה-האם מותר להשתמש ממנו לכתיבת דברי חול? 

אסור, אא"כ התנה מראש בייצור הדיו.

24. כתב כשר המכוסה במראה צבע פסול:

נפלה עפרורית לבנה על אות יו"ד בעודה לחה [כגון אבקת גיר פחמי לבן], וכשנתייבש שוב אין נראה באות מראה הדיו, רק מראה שכבה עפרורית לבנה הדבוקה עליו. האם:

כמות שהוא כשר או פסול?
 פסול.

מועיל בתו"מ לגרד שכבה זו מעל האות יו"ד, ומדוע? 

מועיל, מכיוון שאין כאן שלא כסדרן אלא העברה שמותרת.

מועיל בתו"מ להעביר קולמוס בדיו על גבי אות עם שכבה זו?

 לא מועיל. 
(אינו מובן מדוע לא יהא ככתב לשמה על גבי כתב שלא לשמה ע"ג כתב לשמה שמועיל ממ"נ)

מותר לגרד שכבה זו מעל אות אחת  מהאזכרות?
 
אסור משום דהוי כמוחק את השם.

25. האם מותר להסיר שעווה שנטפה על אות אחת מהאזכרות, וכיצד? 

אסור, כי חוששים שיתקלף קצת מהאות עצמה. אלא מחמם את השעוה מבחוץ וסופג בטישו.

סעיף ד- "מוקף גויל"

26. נמצא בפרשה אות הנוגעת בחברתה:

מה דין הפרשה, ומדוע? 

פסול, כי אינו מוקף גויל. 

באיזה אופן מותר להפרידן על ידי גרירה, ובאיזה אופן לא? 

מותר רק אם לא נשתנתה צורת האות.

27. מה הדין, וכיצד יש לתקן כאשר:

אות מגיעה לסוף הקלף, ואינה מוקפת שם גויל?
 
פסול, אופן תיקון- יגרור  קצת כדי שיהיה מוקף גויל.

תגי האות נוגעין זה בזה?

 אם תגין של אותה אות נוגעין הרמ"ע פוסל.

28. תג של אות הנוגע בתג של אות שלידה, ואי אפשר להפרידן מאיזה סיבה. האם כמות שהוא כשר או פסול:
 
כשר. לפי המאירי, משום "כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו".  

29.  "יכתוב כתיבה תמה" מה גדרה?

שלא יכתוב ביתין כפין, כפין ביתין, זיינין נונין נונין זיינין וכל כיוצ"ב, ושלא יחסר אפילו קוצו של יו"ד, וכ"ש רגלו הימני.

30. כיצד ראוי לכתחילה לכתוב האותיות, בכתב עבה קצת או בכתב דק, ומדוע?
 
עבה קצת – שלא יהיו נמחקים מהרה.

סעיף ה  -באיזה יד לכתוב

31. באיזה יד צריך לכתוב סת"ם:

סופר השולט בימין?     ימין.

סופר השולט בשמאל?   שמאל.

32. סופר השולט בימין, ששינה וכתב בידו השמאלית, וכן סופר השולט בשמאל, ששינה וכתב בידו הימנית:

מה דין התפילין, כשרות או פסולות? 

פסולות.

האם יכול להניחם בלא ברכה כשאין לו אחרים?

כן.

33. סופר השולט בשתי ידיו בשווה:

באיזה יד יכתוב?  ימין.       

מה הדין אם שינה? כשר.

34. אדם השולט בכתיבה ביד אחת, ועושה מלאכתו ביד השניה. האם נכון לכתחילה לקבלו לסופר?
 
לא, ובדיעבד אין לפסול.  ולקול יעקב: י"א דאפילו לכתחילה יש לקבלו.

סעיף ו - שרטוט

35. "הילכתא, תפילין לא בעי שרטוט".

מדוע אם כן פסק השו"ע לשרטט בהן שורה ראשונה ?
 
משום שאסור לכתוב שלוש תיבות מפסוק בלא שרטוט.

כתב שורה ראשונה בלא שרטוט - מה דין התפילין ? 

כשרות.

36. האם נוהגין לשרטט גם שורה אחרונה , ושני שרטוטים אנכיים מהצדדים ?
 
כן, כך אומר הרמ"א.

37. תפילין שכתבן בלא השרטוט שבצדדים, האם כשר בדיעבד כאשר :

שאר השורות משורטטות?    כן.      

שאר השורות לא משורטטות?    כן.

38. מתי צריך לשרטט את כל השורות שבפרשיות תפילין, ומה המנהג היום?
 
ישרטט את כל השורות אם אינו יודע לכתוב ישר ללא שרטוט.
והמנהג היום לשרטט מלכתחילה מכל הצדדים בכל מקרה. (אך אינו מעכב)

39. ס"ת, מזוזה ומגילה:

האם צריכים שרטוט?
 
כן, הלכה למשה מסיני.

כתב בהם בלא שרטוט, מה הדין? 

פסולין.

הוצרך למחוק בהם אות, ומחמת זה נמחק שם השרטוט, האם חייב לשרטט מחדש לפני שכותב- או לא? 

כן, ישרטט מחדש אותו המקום ויכתוב.

40. האם צריך לשרטט לשמה?

בתפילין? 

לא, כי גם בדיעבד אם לא שרטט וכתב עקום- אין לפסול את התפילין.

בס"ת ומזוזה? 

כן, הלכה למשה מסיני.

41. האם מותר לשרטט עם כלי המותיר רושם מראה שחור בשרטוט, ומדוע?
 
לא, בגלל נגיעות של אות באות ושינויי צורה ע"י הדיו השחור.

סעיף ז - הקלף

הגדר מהו:  
 גויל- 
עור שלא נחלק ולא הוסר ממנו רק השיער ותיקנו שם, ומצד הבשר לא הוסר כלום.
קלף-
החלק החיצון שהוא לצד השיער.
דוכסוסטוס-
החלק הפנימי הקרוב לבשר.

43. על איזה חלק של עור מהנ"ל כותבים תפילין? 
     קלף.

44. על איזה צד של הקלף כותבים תפילין, ומה הדין אם שינה?
 
במקום בשר במקום שהכי קרוב לבשר זאת אומרת מקום החיבור לדוכסוסטוס ואם שינה פסול.

45. כמה מותר לגרוד מהקלף מצד השיער?
 
רק מה שנחוץ כדי שאפשר יהיה לכתוב.

46. גרד מהקלף מצד השיער יותר מהנדרש מה הדין? 

נשמת אדם: אינו נקרא קלף  ופסול.
חתם סופר: מיקל.           
שו"ת אור לציון: פסול.

47. נשאר על הקלף במקום אחד שכבת דוכסוסטוס שלא הורדה:

האם מותר לכתוב עליו?    אסור.

כתב עליו קוצו של יו"ד  מה דין התפילין?   פסולות.

48. מהו הסימן להבחין אם נשאר על הקלף משהו משכבת הדוכסוסטוס? 

הוא חלק באופן בולט משאר הקלף סביבו.

49. נשאר על הקלף במקום אחד קרום דק כחוט השערה, שנשתייר מעובי שכבת הדוכסוסטוס שהורדה:

האם מותר לכתוב עליו?
 לא.

כתב עליו אות אחת, מה דין התפילין: 
לדעת המשנ"ב?  כשר בדיעבד.   לדעת קסת סופר? פסולות.

50. "קלף משוח" בשכבת סיד דקה, מדוע נכון להחמיר שלא לכתוב עליו סת"ם?
 
הסיד חוצץ בין הכתב לקלף.

סעיף ח - עיבוד

51. קלף שרוצה לכתוב עליו סת"ם:

האם צריך שיהיה מעובד לשמה? 
כן, צריך לעבד לשמה.

כתב ס"ת או תפילין על קלף שלא נתעבד לשמה, מה הדין? 
פסולות.

52. קלף חלק [ריק מכתיבה] שנתעבד לשם ס"ת, האם מותר לכתחילה לשנות ולכתוב עליו תפילין או מזוזות?

לדעת השו"ע? כן. אך לא לדבר חול.

לדעת קסת הסופר? יעבד כל סוג לשמו בלבד.

53. קלף חלק שנתעבד לשם מזוזה, האם מועיל לסופר לשנות ולכתוב עליו תפילין או ספר תורה? 
לא, כי קדושתו קלה יותר.

54. קלף חלק שנתעבד לשם ס"ת [או תפילין או מזוזה] האם מותר לסופר לשנות ולכתוב עליו:

דברי חול, כגון לנסות בו את הקולמוס?
אם נעשה תנאי.
מזמור למנצח או סדר פיטום הקטורת?
פשט הרמב"ם ושו"ע שאסור. אך לב"י נראה שדברי קדושה קלים ניתן גם ללא תנאי.

55. מהו הנוסח הנכון שיש לומר בזמן עיבוד הקלף לשם סת"ם, כדי שיהיה מותר לסופר לשנות ולכתוב על הקלף דברי חול אם ירצה?
 אני נותן עורות אלו לתוך הסיד לשם קדושת ס"ת. ואני מתנה שכארצה אוכל לשנות לכל דבר.

56. האם יש מי שמחמיר לעבד קלף בלא תוספת שום תנאי?
 כן. שו"ת עונג יו"ט וספר מלאכת שמים.

57. התחיל לכתוב לשם קדושת ס"ת, ונפסלה היריעה. האם:

מותר לכתוב עליו דברי חול? 
אסור, כיוון שעשה מעשה בקלף שהוא גוף הקדושה.

יועיל תנאי שעשה לפני הכתיבה, שיוכל לכתוב עליו דברי חול אף לאחר שהתחיל בו כתיבת סת"ם?
 לא יועיל.

58. התחיל לכתוב לשם קדושת ס"ת, ונפסלה היריעה. האם מותר לחתוך הקלף הנותר ולכתוב עליו מזוזה:

לדעת קסת סופר?   אסור

מה דין המזוזה בדיעבד אם כבר כתב?    סומכין על הפמ"ג שכשר בדיעבד.

סעיף ט-י"ב -  עיבוד ע"י גוי

59. קלף שעיבדו גוי לבדו, ואמר שמעבדו לשם קדושת תפילין [בלא שישראל יעמוד על גביו] האם כשר או פסול?

פסול.

60. ישראל שנתן העורות בעצמו לתוך הסיד לשמה, ואת שאר מלאכת העיבוד המשיך אחריו בסתמא גוי. מה דין הקלף:   
למסקנת המשנ"ב? 
ב"י מכשיר, ב"ח אוסר, ויש להקל בדיעבד.
לדעת קסת הסופר? 
יש להחמיר שעבודת הגוי מבטלת את ה"לשמה" של הראשון.

61. הדביק טלאי העשוי מקלף שנתעבד לשם קדושת תפילין או מזוזה ע"ג יריעה שנתעבד לשם קדושת ס"ת. האם טלאי זה מתבטל להיריעה ומותר לכתוב עליו אות בס"ת או לא?
לא.

62. עור שעיבדו שלא לשם קדושה ורוצה לכתוב בו ס"ת - האם יש תיקון לחזור ולעבדו שוב לשם קדושת ס"ת?

בטור כתוב אם יכולים למותחו שוב ולהעביר עליו סיד לשמה - יכול.

63. האם מותר לכתוב ס"ת ע"ג:

עור בהמה טמאה? לא

עור דג טהור? לא

עור בהמה טהורה שנתנבלה או נטרפה? כן

עור עוף טהור? כן

64. במה גדולה מעלת עור ה"שליל" [הוא הוולד הנמצא במעי אימו שנשחטה או מתה] על שאר מיני קלפים?

שעדיין לא יצא לאוויר העולם.

סעיף י"ג - נקב

65.  איזה נקב אינו פוסל משום חסרון כתיבה תמה?

נקב קטן כל כך עד שנסתם בדיו כשמעביר עליו את הקולמוס, וגם אינו מורגש בקולמוס.

66. קלף שיש בו נקב שהדיו "אינו עובר עליו", האם מותר לכתוב עליו אות, באופן שהנקב יהיה:

באמצע עובי קו האות, והדיו מקיפו בכל צד?      לא

נוגע בקצה האות, ויש שיעור המספיק לצורת אות עד מקום הנקב?     לא

עבר וכתב עליו באופן האסור. האם: כתיבתו כשרה בדיעבד, או פסולה?   פסולה. 

מועיל לתקן, וכיצד? 

יגרור קצת כדי שיהיה מוקף גויל בתנאי שישאר כשיעור האות.

67. כתב אות על גבי נקב שהדיו "עובר עליו", אבל כשמעמיד את הקלף כנגד השמש נראה נקב דק שמחלק את האות לשתים. האם כתיבתו כשרה:

לדעת המשנ"ב?   כשרה.

לדעת קסת הסופר?   פסולה. (וכ"כ ה"קול יעקב")

68. כתב על קלף ואין נראה נקב באות, אלא שעבר מעט דיו לצד השני של הקלף. מה הדין עם הדיו התחלחל מחמת:

שהקלף דק מאוד?   כשר.

שהיה נקב דק שהדיו "עבר עליו"?    פסול.

69. סופר שכתב אות תמה כראוי, ואח"כ נעשה הנקב באמצע גוף האות, ואין שיעור המספיק לצורת אות עד מקום הנקב. האם כשר או פסול?

תלוי אם צורת האות נחלקה לשתיים על ידי הנקב.

סעיף י"ד

70. אלו תיקונים עושים הסופרים הזריזים להשוות עובי כריכת פרשיות של ראש לצורך נוי תפילין:

א. לדעת השו"ע?   
עושים שלשה מיני קלפים, העב יותר לכתוב פרשת "שמע" שהיא קטנה. והדק ממנו לפרשת "והיה אם שמוע, שהיא גדולה, ולפרשת "קדש" ולפרשת "והיה כי יביאך" שהם ארוכות, עושים קלף דק מאוד. בזה יתמלאו הבתים בשווה.

ב. לדעת הלבוש?    
עושים כל הקלפים שוים באורך אחד ובעובי אחד, ורק מניחים גליונות בפרשיות הקצרות.

סעיף ט"ו

71. אות שנמצא בצידה החיצוני נקב שהדיו אינו עובר עליו:

א. מה הדין:

1. אם הנקב היה בקלף בשעת הכתיבה?    פסול.

2. אם הנקב נעשה באות לאחר הכתיבה?   כשר.

ב. באופן שהנקב פוסל, האם מועיל תיקון בתפילין שכתב אחריו, וכיצד? 

כן, יגרור קצת באופן שיהיה מוקף גויל.

72. האם מותר לכתחילה לכתוב אות על גבי נקב, באופן שהנקב יהיה בתוך חלל האות ?

אסור.

73. כתב אות בי"ת, ובעת הכתיבה פגע בנקב בצידה הפנימי של האות:

כתוב דעות השו"ע והירושלמי בזה? 

לשו"ע כשר, ולהירושלמי פסול מכיון שהנקב היה "בחוץ" בזמן הכתיבה.
(לא בגלל שצריך מוק"ג "בפנים"!)

לדעת הפוסקים המחמירים כהירושלמי, האם מועיל תיקון וכיצד? 

כן, יש לגרור מעט מבפנים מעובי הקו של האות.

מה הדין כשאי אפשר לתקן? 

יכול לסמוך על השו"ע שמכשיר.

74. כתב אות רי"ש, ובעת הכתיבה פגע בנקב בצידה השמאלי:
האם צידה השמאלי נחשב "תוך" האות או לא? 

לא- מפני שהנקב תמיד היה מחוץ לאות.

האם כמות שהוא כשר או פסול? 

פסול.

75. הגדר מהו "שיעור אות קטנה":
  כשיעור האות יו"ד (גגה ורגלה).
 

76. לפי איזה כתב משערים שיעור אות קטנה:
לדעת המשנ"ב?         כתב בינוני.
לדעת המקדש מעט?   כאותו כתב דווקא.

77. אות ה"א, לאחר שנכתבה נעשה נקב ברגלה הפנימית, ונשתייר בארכה פחות משיעור "אות קטנה".
מה הדין:
לעניין היקף הגויל, האם כשר או פסול?   כשר.

לעניין צורת האות, האם כשר או פסול: 
 
לדעת הרא"ש המובא בשו"ע?   כשר, בתנאי שתינוק מכיר את האות (!)
לדעת הרמ"א?    פסול.
האם מועיל תיקון בתו"מ (לדעת הרמ"א), וכיצד? 

כן, יאריך את הרגל, כי מכל מקום צורתה עליה (בתנאי שתינוק הכירה).

78. רגל ימין של אות ה"א שכתבה קצר מהרגיל. עד כמה יכול להיות שיעוריה לכל הפחות? 

כמלא אות קטנה.

79. מנה עוד אותיות שאם נשתייר בשיעור ירכן "כמלא אות קטנה", די בכך? 

דל"ת, למ"ד, פ"א פשוטה, צדי"ק פשוטה, קו"ף רי"ש, תי"ו וחי"ת.

80. כתב אות דל"ת, ובעת הכתיבה פגע בנקב שהפסיק רגלה באמצע, ובחלק המחובר לגג נשאר בדיוק שיעור "מלא אות קטנה". האם מועיל תיקון לגרד סביב הנקב, ומדוע? 

לא מועיל, כי לא יהיה שיעור מספיק.

81. אות דל"ת שקפץ הדיו ונפסקה רגלה באמצע, ובחלק רגלה המחובר לגג נשאר פחות משיעור אות קטנה. מה הדין:

כמות שהוא כשר או פסול? פסול.

הראה לתינוק כל האות עם הפסוק, והכירה לאות:

כמות שהוא כשר או פסול?    רק אם כיסה החלק התחתון כשמראה לתינוק.

האם מועיל לתקן ההפסק בדיו?    בתו"מ רק אם התינוק הכיר (ולא צריך לכסות לענין זה)

82. נמחק מעט דיו מעובי רגלה של איזה אות, ורגלה כשריטה דקה, מה הדין ?

 כשר, כי אין שיעור לעובי האותיות.

סעיף ט"ז - אות שיש ספק בצורתה

83. אותיות וא"ו, נו"ן פשוטה, כ"ף פשוטה, שכתב רגליהן קצר מהשיעור הראוי, וספק לנו בצורתן - מה הדין?   

צריך להראות לתינוק.

84. אותיות דל"ת רי"ש שכתב גגותיהן קצר מהשיעור הראוי וספק לנו בצורתן, מה הדין?        

אם תינוק שאינו לא חכם ולא טיפש יודע לקרותו - כשר, ואם לאו - פסול.

85. אות וא"ו שכתב ירכה קצר, ויש בו בדיוק שיעור "אות קטנה":

האם כמות שהוא כשר או פסול, נמק? 

פסול, כי האות נראית כמו יו"ד.

הראה לתינוק וקראה לאות וא"ו, מה הדין, נמק? 

הביה"ל דן בזה, ותשובתו אינה ברורה.

86. קיצר ירך אות זי"ן כשיעור "אות קטנה":

מהי דעת הרמ"א? כשר.

במה מסתפק הפמ"ג? 
כי אולי העובדה שהראש בולט משני צידי הרגל שולל את האפשרות לראות אותה כיו"ד.

כתוב מסקנת המשנ"ב?  פסול.

87. הראה לתינוק אות שיש ספק בצורתה, וקראו כראוי. במה מועילה קריאתו:

שתהא האות כשרה כמות שהיא? שהתינוק קראה כראוי.

שתהא האות כשרה רק לאחר שיתקנה?   אם התינוק הכירה.

88. אותיות וא"ו, נו"ן פשוטה, כ"ף פשוטה וכדו', שנעשה הפסק ברוחב רגליהן, וספק לנו אם יש בחלק שמעל ההפסק צורת אות. מה הדין:

אם כיסה חלק הרגל שמתחת להפסק, והראה האות לתינוק והכירה, האם:

כמות שהוא כשר או פסול?  כשר.

צריך תיקון לחבר הנפסק?  בכל זאת צריך תיקון, כי היא לא "גולם אחד".

אם כיסה חלק הרגל שתחת להפסק, והראה לתינוק ולא הכירה, ושוב הראה לתינוק מבלי לכסות והכיר האות ע"י צירוף חלק הרגל שנותר למטה מההפסק. האם:

כמות שהוא כשר או פסול? פסול, כי אינה "גולם אחד".

מועיל לתקן ההפסק בתו"מ?   מועיל, כי מכל מקום צורת האות עליה.

89.  נסתפק הסופר בצורת איזה אות:

האם ירוץ לשאול אצל תינוק - או יראה ספיקו תחילה אצל חכם הבקי? חכם הבקי.

איזה תינוק שואלים לברר ספק על ידו? 

"לא חכם ולא טיפש". (שבקי היטב באותיות, אבל לא ינחש את האות מתוך ההקשר)

90. הביאו תינוק לברר ספק על ידו:

כיצד יבדקנו אם הוא "חכם" או לא? 

אם הוא מבין את העניין ומתוך זה הוא משלים את האות הבעייתית. 

כיצד יבדקנו אם הוא "טיפש"? 
אם הוא לא מכיר את האותיות היטב. 

לאיזה "שנתון לימודים" מתאימה הגדרת "תינוק שאינו חכם ולא טיפש" לילד שבימינו? 
מגן חובה לאמצע כיתה א', אך ככלל יש לבחון כל "תינוק לגופו".

91. כשמראין לתינוק אות שיש לנו ספק בצורתה, האם צריך לכסות לו:

התיבות שלפני התיבה בה האות המסופקת:

לדעת שו"ע?   לא צריך.

לדעת המשנ"ב?  צריך.

שאר אותיות בתיבה זו, וכן שאר תיבות שאחריה? 
לא צריך.

92. נמצא בתפילין אות עם שינוי קל ["רעותא"] אבל עדיין ניכרת היטב צורת האות, ואין לנו ספק בצורתה. כגון אות דל"ת או ה"א שנתקצר ירכה [הימני] לשיעור אות קטנה. מה הדין אם בכל זאת שאלו תינוק ולא קרא כראוי?

לפי המשנ"ב, הולכים אחרי התינוק להחמיר, ובקול יעקב כתב שבתו"מ שכתב כבר אפשר להקל ולא להצריך גניזה, ובס"ת יש להחמיר ולתקן.

93. ספר תורה שהסופר כתב בדוחק תיבות "למען תחיון" בסוף השורה, באופן שאותיות וא"ו ונו"ן קטנות ודקות משאר הכתיבה. מה הדין?

 כשר.

94. אות שיש בצידה החיצוני נקב. מה הדין אם:
היה הנקב לפני הכתיבה, וכתב עליו האות?    פסול.
כתב האות כהלכתה, ואח"כ  נעשה בו נקב?     כשר.
ספק בידינו מתי נעשה הנקב?    
אם החור גדול, אפשר להניח שאם היה בזמן הכתיבה הסופר היה רואה אותו, אבל אם החור קטן מאוד, צריך לחשוש שמא היה קיים בעת הכתיבה.

95. כתב האות על גבי סדק החותך את הקלף מעבר לעבר [באופן שאפשר להרחיק שפתיו זה מזה], ואינו ניכר הפסק באות. האם כשר או פסול - ומדוע?

פסול, משום שאינו מוקף גויל. אבל אם החתך אינו מפולש, קסת הסופר מכשיר.

96. אות בתפילין שכתב את גגה או קצה ירכה עד לסוף הקלף ואינו מוקף בגויל:

האם כמות שהוא כשר או פסול?  פסול

כיצד מועיל לתקן? 

יועיל שיגרור קצת את האות באופן שיהיה מוקף בגוויל.

מדוע אין בתיקון משום שלא כסדרן?

התיקון מותר כיוון שלא אוצרים אין מוסיף בגוף האות.

איזה תיקון אינו מועיל ומדוע? 

לא יועיל תיקון בדיבוק במטלית שכן צריך הקפת האות בגוף הסת"מ עצמו.

97. אות בתפילין שגמר כתיבתה כראוי סמוך לקצה הקלף מה הדין אם:

נחתך שם הקלף ועל ידי זה אינו מוקף שם גוויל. האם כמות שהוא כשר או פסול ומדוע? 

כשר. הקפת גויל צריך לפני כתיבת האות . אך לאחר שהכתבה האות ונחתך הקלף לא צריך מוקף גויל.

לאחר שסילק ידו שוב חזר והאריך לכתוב קצה רגלה עד לסוף הקלף האם כמות שהוא כשר או פסול? 

כשר כאשר האות נקראה כמו שצריך לפני הארכת קצה רגלה עד לסוף הקלף. אך כאשר רגל הכף הפשוטה מגיע לסוף הקלף בלי היקף קלף מתחילתו פסול.

98. שתי האותיות בתפילין הסמוכות זו לזו ולאחר גמר כתיבתן נעשתה נגיעה ביניהם ומחמת זה אינן מוקפות גוויל האם א. כמות שהוא כשר או פסול?  

שכן נקב שמגיע מאות לאות שסמוך פסול .מצד שני יש גויל מעבר לנקב לכן במחלוקות להלכה צריך עיון.

ב. האם מועיל תיקון להפריד את הנגיעה ביניהן? 

יעזור תיקון במצב כזה.

99. שתי אותיות בתפילין הסמוכות זו לזו ולאחר גמר כתיבתן נעשה ביניהן נקב בקלף ומחמת זה לא מוקפות גוויל בצידיהן:

האם כמות שהוא כשר או פסול? 

כשר כיוון שהכתיבה נעשתה בכשרות ורק אחר כך היה נקב בקלף. ויש פוסלים מכיון שאין קלף בין האותיות ונחשב כנגיעה.

מהי מסקנת הביאור הלכה שאפשר לתקן על ידי גרירה מעט שיהיו האותיות מוקפות גוויל ? 

יגרד קצת בצידי האותיות כדי לחשוש לפוסלים.

100. האם כל פסולי חסרון היקף גוויל שלעיל ששיכים רק בתפילין או גם בספר תורה מזוזה ומגילה? 

בכל סת"ם.

סעיף י"ז – חק תוכות

101.  הסבר מהו חק תוכות.  

כאשר יוצר צורת אות על ידי גריעת דיו במקום על ידי הוספה.

102. נפלה טיפת דיו לתוך חלל אות בית-

לאיזה אות אחרת עלולה להשתנות? 

יכול להיראות כאות פ"א.

האם קיים חשש שנוי צורה גם באופן שהטיפה אינה נוגעת בגוף האות? 

יש חשש לשנוי צורה גם כשהטיפה לא נוגעת בגוף האות.

האם יש חשש גם כשהאות אינה דומה לאות ספציפית אחרת?    כן.

האם יש חילוק בכל זה בין אם נפלה הטיפה בשעת הכתיבה או לאחר הכתיבה? 

אין חילוק מתי נפלה הטיפה.

מה הדין שספק בעינינו אם נשתנתה צורתה או לא?  

כאשר יש ספק מראה לתינוק.

103. נפלה טיפת דיו על אות יבשה, ונשתנתה צורתה על ידי זה- האם מועיל לתקן על ידי גרירת הטיפה ותחזור האות לצורתה הראויה ומדוע?
ומה אם ינגב הטיפה בעודה לחה ושוב תהא נכרת האות?  

בשני המקרים לא יועיל לתקן שכן האות איבדה את צורתה, והתיקון מחזיר את צורתה על ידי גריעת דיו.

104. אות יוד שנפלה טיפת דיו על רגל ימין ומחמת זה אינה נכרת הרגל, האם יכול לתקן בגירוד?

 גם בזה לא יועיל אלא אם ימחק את כל הרגל (ולרד"ך את כל האות).

וכנ"ל אם נפלה הטיפה על עוקץ ר"ת?

בזה יועיל למחוק את כל העוקץ ולכתבה מחדש, וגם לרד"ך מכיון שהאות לא איבדה את צורתה.

105. האם איסור גרירת טיפה ששינתה צורת אות קיים גם בהטיפה בצבע כחול? 

אין הבדל מה הצבע, תמיד נחשב שינוי צורה.

ואם מדובר בנפלה טיפת שעווה שחורה? 

המשנה ברורה כתב על שעווה שנפלה מותר להסירה שאין שעוה מבטלת את הכתב שכן הכתב קיים, רק מכוסה.  

106. אות כ"ף שניתz טיפת רוק על קצה גגה בשמאל ונתפשט מעט לחות דיו בהירה לצד מעלה ונדמית לאות ל' או שנתפשט לחות דיו לצד מטה לתוך חללה ונדמית לאות פ כפופה האם יועיל לגרור את לחות הדיו או לא? 

אם נשתנתה צורת האות לא יועיל.

107. האם זה משנה אם "נפלה טיפה" או אם ממש כתב ונשתנתה צורת האות?

יש שנוי צורה בין אם נעשה מחמת כתיבה וגם על טיפה שנפלה.

108. ספר תורה שטעה וכתב אות דלת במקום ריש או אות בית במקום כ"ף כפופה:

א. האם מועיל לתקן על ידי שיגרור העקב והזווית ועל ידי זה תעשה הדלת לריש והבית לכ"ף ומדוע? 

לא יועיל לתקן משום חק תוכות.

עבר ותיקן באופן האסור האם מועיל להאריך גגו ומושבו של הכ"ף בדיו ונמצא שסיים האות בכתיבה ומדוע? 

לא, מפני שהאות חייבת לקבל את צורתה על ידי כתיבה. 

האם יועיל לעבור שוב על קווי באות בקולמוס עם דיו? 

לא יועיל לעבור שוב בקולמוס עם דיו.

האם יכול להוסיף דיו ולעגל אחורי הדל"ת לעשותו ריש וכן באחורי הבית לעשות כ"ף?  

מועיל, מכיון שהאות מקבלת את צורתה על ידי כתיבה. 

109. ס״ת שטעה וכתב אות רי״ש במקום דל״ת, או אות כ״ף כפופה במקום אות בי״ת:

האם יכול לתקן בגירוד?    לא.

האם יכול לתקן בהוספת דיו?    כן.

110. טעה וכתב אות נו״ן פשוטה במקום אות זי״ן:

איזה תיקון אינו מועיל?    שיגרור ויעמידו על זי״ן.

מהו התיקון המותר?    לבטל (ולרד"ך למחוק לגמרי) את צורת האות ולהשלימה.

111. טעה וכתב אות ה״א במקום אות דל״ת:

איזה תיקון אינו מועיל?  

לגרור הרגל של הה״א וישאר דל״ת.

מהו התיקון המועיל?  

צריך לגרור מן הגג עד שישאר כמו וי״ו, או לגרור הירך עד שלא יישאר צורת דל״ת עליו, ואח״כ יתקנו.

112. טיפת דיו נפל מהקולמוס על קלף חלק, ובעת שכתב שם אות , פגעה צידה החיצוני של האות בטיפה קטנה זו. האם:

מה דין האות? 

קסת הסופר: צריך לגרור ואפי׳ בנפלה הטיפה לאחר שכתב האות.

מקדש מעט: לא צריך לגרור כלל.

113.  הטיפה נפלה על גוף האות ונתעבה על ידי זה אבל לא נשתנה צורת האות. האם מועיל לגרור הטיפה:

לדעת המשנ"ב     כן.

לדעת הפמ"ג (כשנפל על אות בעודה לחה)    לא.

מהי עצת הביה"ל לתקן אליבא דהפמ"ג ? 

יעביר עוד קולמוס עליו לשמה, ויהיה כשר "ממה נפשך" שאם כתב עליון מבטל כתב תחתון-הרי הכתב השלישי גובר, ואם כתב עליון לא מבטל כתב תחתון- הרי הכתב הראשון קיים.

114. אות בי"ת שכתב רק גגה וירכה ונפלה טיפת דיו בתחתית הגג בצד שמאל . מה הדין אם :

המשיך כתיבת מושב הבי"ת, ונראית האות כמו פ"א, האם מועיל לגרור הטיפה?   לא.

גרר הטיפה שנפלה ואח"כ המשיך לכתוב מושב הבי"ת, ואילו לא היה גורר את הטיפה, היתה האות נראית כמו פ"א?

לדעת המשנ"ב בשם האחרונים?     כשר, שהרי האות קיבלה את צורתה בכתיבה.

לדעת קסת הסופר?    צריך למחוק הכל, כשיטת הרד"ך.

115. נפלה טיפת דיו על קלף חלק, האם יכול להשלימה לאות?

 לדעת הרד"ך -   לא.

לדעת הב"י והרמ"א באהע"ז -    מותר רק אם הדיו עדיין לח ומזיז אותו מצד לצד.

למסקנת המשנ"ב כדעת האחרונים  -   יש להחמיר.

סעיף י"ח – חק תוכות

116. מה הדין אם שינה וכתב אותיות מנצפ"ך:

הסופיות באמצע תיבה?    פסול.

הראשונות בסוף תיבה?    פסול. 

117. אות מ"ם פתוחה שהחרטום נוגע בקצה מושבה, וניכרת צורתה. האם:

כמות שהוא כשר או פסול, ומדוע? 

פסול- מכיון שנשתנתה צורתה למ"ם סתומה.

מותר לגרור ולהפריד הנגיעה? 

לא- דהוי חק תוכות, שהאות מקבלת את צורתה על ידי מחיקה.

מועיל בה תיקון בתו"מ שהמשיך בהם הכתיבה אחריו?     לא.

מה הדין בנגיעה דקה כחוט השערה?     אפילו בנגיעה דקה הוי שינוי צורה.

118. אות שנעשה בה פסול בשעת כתיבתה, וסיים צורתה עם הפסול שבה. כגון אות מ"ם פתוחה שהחרטום נגע בקצה מושבה בשעת הכתיבה. האם:

יבטל צורת האות באיזה מקום שרוצה [כגון למחוק צורת הנו"ן שבה] ושוב יכתבנו מחדש באופן שלא יגע בחרטום?    לא.

צריך למחוק את כל החרטום בדווקא, ויכתבנו שוב מחדש באופן שלא יגע במושב? 

כן- כי הפסול קרה בכתיבת החרטום.

119. אות שנעשה בה פסול בשעת כתיבתה, ועוצר כתיבתו ולא סיים צורת האות עם הפסול שבה. כגון אות מ"ם פתוחה, שהחרטום נגע בקצה מושבה בשעת הכתיבה, אבל עדיין לא עשה ראש החרטום כפוף כיו"ד. האם:

צריך למחוק את כל החרטום בדוקא, ויכתבנו שוב מחדש באופן שלא יגע במושב? 
לא.

מספיק להפריד הנגיעה, ואח"כ לגמור צורת האות? 

כן- דכיוון שעצר מכתיבתו ועדיין לא גמר כתיבת האות אין שם כתב על חצי אות, וממילא לא חל עליו דין כתיבה פסולה, וע"כ יכול להפריד הנגיעה. מקדש מעט. ולרד"ך יש להחמיר וכ"כ קסת הסופר.

120. אות רי"ש שהאריך רגלה בשעת הכתיבה הרבה, עד שנראת ככ"ף פשוטה. האם:

מועיל להאריך בכתיבה את שיעור רוחב הגג עד שתיראה לכל כרי"ש?     כן.

מועיל לקצר הרגל עד שתיראה לכל כרי"ש?     לא, משום חק תוכות.

מספיק למחוק כל רגלה בלבד, ושוב לכתבו כשיעור הראוי לרי"ש- או שצריך למחוק כל האות ושוב לכותבה מחדש? 

צריך למחוק את כל האות- דבפעם אחת נכתב הכל פיסול.

121. ירך שמאל של אות גימ"ל, שבשעת כתיבתה התחברה לירך ימין יותר ממקום דיבוקה אליו ונראית כנו"ן כפופה, כיצד יתקנה:

האם מועיל להפריד בין הירכות, ושוב לחבר הירך לצורת גימ"ל? 

לא מועיל משום חק תוכות.

האם מועיל לבטל צורת האות, ושוב להשלים בכתיבה לצורת גימ"ל? 

לאחרונים מועיל, לרד"ך לא.

האם צריך לגרור כל הירך השמאלית ולכתבה מחדש? 

מועיל, כמו החרטום של המ'.

האם מועיל להוסיף דיו להמשיך ירך ימין עד שתיהיה צורת גימ"ל?    מועיל.

122. כתב אות רי"ש במשיכת קולמוס אחת [כתיבה אחת], ובמקום שצ"ל עגול מאחוריה, נעשה שם זוית בשעת כתיבתו, ונראית האות כמין דל"ת. האם:

מספיק לבטל צורתה ע"י שיגרור הרגל או הגג בלבד, ושוב יכתוב מחדש באופן שתהא רי"ש ?

לא מספיק (לפי הפרי חדש הובא בביאור הלכה)

צריך לגרור כל האות ולכותבה מחדש?

כן, מפני שהכל נכתב במשיכה אחת.

מועיל להוסיף דיו מאחוריה במקום הזוית, לעשותה עגולה כראוי לרי"ש?     

כן, כשלא צריך כסדרן.

123. אות וא"ו שהאריך גגה הרבה עד שנראית כרי"ש. האם:

מספיק לבטל צורתה ע"י שיגרור כל הגג ושוב יכתבנו מחדש באופן שתהא וא"ו? 

אם כתבה במשיכה אחת לא יועיל.

ימחוק כל האות, ושוב יכתבנו כראוי, ומדוע? 

אם נעשה במשיכה אחת וכדלעיל.

124. אות כ"ף פשוטה, שמשך גגה הרבה ונראית כאות רי"ש גדולה. האם:

מועיל להאריך רגלה ביותר עד שיראה ככ"ף?     מועיל.

מועיל לגרור מגגה עד שיראה ככ"ף פשוטה?     לא, משום חק תוכות.

מועיל לגרור הגג בלבד, ולכותבו מחדש או שצריך לגרור כולה? 

תלוי אם נכתבה במשיכה אחת.

כיצד יתקן באות כ"ף פשוטה של שם אלקיך, ומדוע? 

כנ"ל . אך צריך זהירות שלא יגרור הרגל משמאל לימין, כי מיד שיגיע לצורת ך' יהיה אסור להמשיך.

125. טעה וכתב אות חי"ת במקום שני זייני"ן:

האם מועיל לגרור מאמצע הגג, ועי"ז יהיו שני זייני"ן, ומדוע? 

לא מועיל, משום חק תוכות.

כיצד יתקן? 

צריך לגררם עד שיבטלם מתמונתם, ולרד"ך ימחוק את שניהם לגמרי.

126. מ"ם פתוחה שהחרטום נגע בקצה מושבה לאחר שגמר כתיבתה כהלכה. האם מספיק לבטל צורת האות באיזה מקום שרוצה, או שצריך למחוק חלק מסוים דווקא?

מספיק לבטל באיזה מקום שירצה, שהחרטום לא נעשה בפסול (נכתב כדין בשעת כתיבה)

127. אות רי"ש, שלאחר גמר כתיבתה כראוי טעה והאריך רגלה, עד שנראית ככ"ף פשוטה. האם צריך למחוק כל האות ושוב לכותבה מחדש - או מספיק למחוק רגלה בלבד, ושוב לכתבה כשיעור הראוי לרי"ש? 

מספיק למחוק רגלה, שהרי נכתב כדין בשעת כתיבה. (ולרד"ך ימחוק כולה)

128. כתב אות רי"ש בכתיבה אחת, ואח"כ טעה והוסיף לו עקב ונעשית כדל"ת. האם צריך לגרור כל האות ולכתבה מחדש - או שמספיק לבטל צורתה ע"י שיגרור הרגל או הגג בלבד, ושוב יכתוב מחדש באופן שתהא רי"ש?

ביה"ל - מספיק לגרור הגג או הירך, ולהשלים כתיבתו לצורת רי"ש.
קסת סופר - מעיקר הדין, מספיק לגרור הגג או הירך, אולם המחמיר כרד"ך לגרור כל האות, תבוא עליו ברכה.

129. טעה הסופר ועשה לאות כ"ף פשוטה, זוית כעין דל"ת. האם:
כמות שהיא כשר או פסול? 
לפי דעת הרבה מהפוסקים פסולה.
מועיל תקנה ע"י גרירת הזוית עד שתהיה עגולה כראוי? 
אין מועיל.
ע"י תוספת דיו לעגלה כראוי? 
כך צריך.
מועיל לתקנה בתו"מ אף שכבר כתב לאחריו? 
כיוון ש"צורת אות עליה"- מותר לתקנה על ידי תוספת דיו.

130. אות שאיבדה צורתה. כתוב בקצרה מתי צריך לגרור:
את כל האות? 
אם אין תינוק יכול לקרותה. וכן אם נדבקה לאות אחרת לכל אורכה.

רק איבר שלם מהאות? 
לדוג' באות מ'. אם נסתמה בשעת כתיבה ונשתנה צורתה, אי אפשר לגרור משום חק תוכות ויש למחוק את ה-ו'. ואם נדבקה לאחר כתיבה, יכול לגרד את ה-ו' או את ה-כ'.

חלק מהאות לבטלה מצורתה? 
לדוג' באות ח' אם כתבה במקום פעמים ז'. צריך לבטל מצורתה ולא רק למחוק הגג.

131. שתי אותיות הדבוקות זו בזו, האם:
כמות שהוא הסת"ם כשר או פסול? ומדוע? 
פסול. לא מוקף גויל.
האם גם בנגיעה דקה מאוד? 
אם נראות דבוקות אך לא נוגעות ממש - כשר. אך אם נוגעות ממש. פסול.
יש הבדל בין אם הדיבוק נעשה בשעת כתיבה או לאחר כתיבה? 
כן. אם הנגיעה היתה בשעת כתיבה יש לכתחילה למחוק את כל חלק האות שנכתב לאחר הנגיעה.

132. נמצא בתפילין שתי אותיות הדבוקות זו בזו:
האם מועיל לגרור הדיבוק ביניהם? 
בביאור הלכה כתב שיש אומרים שניתן להקל במצב שאם ימחק יפסל משום לא כסדרן.
מתי לא מועיל לגרור הדיבוק שביניהם, משום פסול חק תוכות ושלא כסדרן? 
אם הנגיעה גרמה לשינוי צורה.

133. אות שנגעה בחברתה קודם שהשלים צורתה, לגביה השו"ע פסק שמספיק להפריד הדיבוק, (בניגוד לדעת הרשב"א)

מי הם האחרונים שחוששים לדעת הרשב"א? הגר"א, והגרא"ז מרגליות בשערי אפרים.

האם יש לחשוש לדעת הרשב"א הוא גם בתו"מ שכתב הלאה, ומדוע? 
לא, כיוון שאז התפילין והמזוזות ייפסלו.

134. נגיעה בסוף כתיבת האות, אשר אינה משנה את צורת האותיות- האם מותר להפריד?
 כן - גם לפי הרשב"א.

135. שתי אותיות של שם השם, שנגעו זו בזו בגמר כתיבתן למטה, האם מותר לגרור הדיבוק ביניהן? 

למשנה ברורה אסור, אבל לקסת ולרוב הפוסקים מותר, בגלל שזה לצורך תיקון.

136. אות וא"ו הנוגעת בדקות עם קצה ירכה בסוף מושב אות נו"ן כפופה שלפניה, וספק בעינינו שמא נשתנו עי"ז לצורת אות טי"ת:

האם מועיל להראות לתינוק?    כן.

אם התינוק לא קראן כראוי:

כיצד יתקן האותיות בס"ת ובמגילה, או בתו"מ שלא המשיך לכתוב אחריהן? 

צריך לבטל את צורת שתי האותיות, ולרד"ך למחוק לגמרי את שתי האותיות.

מהו הההבדל בין תיקון זה, לבין תיקון אות מ"ם פתוחה שנגע החרטום במושב בשעת כתיבתו? 

כי במ"ם נשתנתה צורת אות אחת, וכאן נשתנו צורות שתי אותיות.

137. אות ו הנוגעת בדקות עם קצה ירכה בסוף מושב ע שלפניה וספק בעינינו שמא נשתנו  לצורת אות ש:

האם מועיל להראות לתינוק?     כן.

אם התינוק לא קראן כראוי, כיצד מתקן? 

צריך לבטל את צורת שתי האותיות, ולרד"ך למחוק לגמרי את שתי האותיות.

138. אות נ פשוטה הנוגעת בדקות עם קצה ירכה, בגגה של אות כ כפופה שבשורה תחתיה וספק בעינינו שמא נשתנו עי"ז לצורת אות ל (או בי"ת) גבוהה:

האם מועיל להראות לתינוק? כן.  (אבל צריך לבודד את האות משאר האותיות.)

אם התינוק לא קראן כראוי, כיצד יתקן האותיות בס"ת? 

צריך לבטל את צורת שתי האותיות, ולרד"ך למחוק לגמרי את שתי האותיות.

139. שתי אותיות שנעשתה נגיעה ביניהם בכל עובי תחילת גגן או עובי תחילת מושבן, ולא נשתנה צורתן. האם מועיל לגרור הנגיעה ביניהן?

לדעה הראשונה במ"ב.  לא מועילה גרירה.

לדעת הפר"ח   מועיל לגרור.

מהי הכרעת הפוסקים למעשה? 

צריך לשאול תינוק.  ויש צד חזק לראות בנגיעה כזו שינוי צורה בכל מקרה, ומכיון שמדובר בחק תוכות וספק דאורייתא יש להחמיר.

140. אותיות בתו"מ שניתז עליהן טיפת רוק, ומחמת שנתפשט לחות דיו ביניהן נראות כדבוקות. אמנם מראה התפשטות הדיו שביניהן בהיר יותר מגוף האותיות עצמן, וניכר שאין נוגעין זו בזו בגופן ולא נשתנו צורת האותיות מצורתן. האם כמות שהן כשרות או פסולות?    כשר, שאין זו נגיעה ממש.

141. אות ה"א, וכן אות קו"ף, שכתב רגלן הפנימית קרוב מאד לגג, כך שנראה מרחוק כאילו נוגעת בגג, אבל יש שם הפסק דק כחוט השערה המפריד ביניהם [ואין שינוי בצורת האות]. האם:

כמות שהוא, כשר או פסול?   כשר.

ראוי לגרור מעט מראש הרגל עד שיראה ההפסק גם מרחוק?    כן.

142. אות ה"א, או קו"ף, שהרגל הפנימית נגעה בגג האות בשעת הכתיבה כחוט השערה. האם:

כמות שהוא, כשר או פסול? 
פסול.

מועיל להפריד את הנגיעה בלבד? 
לא, משום "חק תוכות".

צריך לגרור את כל האות ולכתובה מחדש, או מספיק לגרור את הרגל בלבד, ולכתובה שוב כראוי?  
מספיק לגרור את הרגל בלבד, והגג כדין נכתב.  ומותר גם לרד"ך- מפני שהאות מורכבת משני איברים נפרדים.

 143. אות ה"א, או קו"ף, שלאחר שכתבן כראוי, נעשה נגיעה דקה כחוט השערה בין הרגל הפנימית לגג. באיזה אופן מועיל לתקן? 

 כנ"ל. אלא שלמקילים למחוק רק חלק מרגל הקו"ף כדי לבטל צורתה, לא יועיל בה"א (כי לרא"ש כשר גם יו"ד קטנה מאוד) ובה"א צריך למחוק את כל הרגל גם למקילים נגד הרד"ך.

144. יו"ד עליון של אלף שנתעבתה ירכה אך ניכר ראש היוד שבולט מהירך בהפרש מעט האם:

כמות שהוא כשר או פסול? כמות שהוא כשר.           חייב לתקנו? לא חייב לתקנו.

145. אות אלף שיוד עליון או תחתון שלה נראה כקו ישר משוך בשוה האם:

כמות שהוא כשר או פסול? 
פסול כמות שהוא.

מועיל לחקוק מעט מעובי הקו עד שיעשה אות יוד כראוי? 
לא יועיל לחקוק משום חק תוכות.

האם מועיל להוסיף ראש חדש בספר תורה או תפילין ומזוזות שלא המשיך הכתיבה אחריו? 
כמובן.

בתפילין ומזוזות שהמשיך כתיבה אחריו לאחר שהתינוק קרא כראוי? 

למשנ"ב לא מועיל , ולמקדש מעט מועיל.

146. אות אל"ף ,שיו"ד תחתון שלה הפסיד צורתו בשעת כתיבתו ונראה כקו משוך בשוה. האם:

מספיק לבטל צורתו ע"י שיגרור הירך שנתעבתה וישאיר הראש, ושוב יחברו אל גוף האל"ף בירך דקה כראוי?   לא.

צריך לגרור כל היו"ד שנתעבה ולכותבו שוב כראוי ? 
כן, כיון שנכתב כל הרגל בפסול.

147. אות אל"ף ,שיו"ד תחתון שלה הפסיד צורתו לאחר שכתבו כראוי ונראה כקו משוך בשווה. האם:

א. צריך לגרור כל היו"ד ולכותבו כראוי?    לא.

ב. מספיק לבטל צורתו ע"י שיגרור הירך שנתעבתה וישאיר הראש, ושוב יחברו אל גוף האל"ף בירך דקה כראוי? 
כן, כיון שנכתב בכשרות.

148. כתב יו"ד עליון של אל"ף כראוי, וכשכתב אחריו הקו האמצעי, פגע ביו"ד שעליו ונעשה היו"ד כקו משוך בשוה, ועצר כתיבתו ולא סיים האות. האם:

מספיק לבטל צורת היו"ד בלבד, ולהשלים צורת האות?

כן. שאין שם כתב על חצי אות וממילא לא חל עליו דין כתיבה פסולה אא"כ המשיך.

צריך למחוק כל הקו האמצעי, ואח"כ להשלים כראוי כתיבת האות?     

149. כתב יו"ד עליון של אל"ף כראוי, וכשכתב אחריו הקו האמצעי, פגע ביו"ד שעליו, ונעשה היו"ד כקו משוך בשוה, והמשיך לכתוב אחריו היו"ד התחתון. כיצד הוא התיקון הנכון?

יו"ד עליון- האם צריך למחקו כולו, או מספיק לבטל צורתו? 

מספיק לבטלה מצורת אות. (למחוק את הקו האמצעי)
קסת הסופר: לכתחילה היכא דאפשר יש למוחקו דכיוון שכתיבה שניה נדבקה בה נפסלה גם היא.

קו אמצעי- האם יכול להשאירו, או צריך למחוקו?

צריך למוחקו- נכתב בפסול.

יו"ד תחתון- האם יכול להשאירו, או לכתחילה צריך למחוקו? 

לכתחילה יש למוחקו, אך בדיעבד צ"ע אם להחמיר בזה, ונראה דאין להחמיר.

150. האם יש הבדל לדינא בכל זה, בין יו"ד האל"ף שהפסיד צרותו ונעשה כקו ישר משוך בשווה, לבין:
יוד"י אותיות עי"ן, פ"א, שי"ן וצד"י, הנראים כקו ישר משוך בשווה?    לא.
וו"י אותיות חי"ת, טי"ת, למ"ד ומ"ם פתוחה, הנראים כקו ישר משוך בשווה?    לא.

151. אותיות עי"ן צד"י ושי"ן, שיו"ד ימני שלהם הפסיד צורתו בשעת הכתיבה ונראה כקו ישר משוך בשוה, והמשיך הסופר וכתב אחריו שאר אברי האות כראוי. כיצד יתקן לכתחילה? (היינו כשרוצה לתקן בגרירה)

לכתחילה יש להחמיר ולגרור את כל מה שנעשה לאחר הפסול, ובדיעבד נראה שאין להחמיר.
קסת הסופר, קול יעקב: מדינא צריך לגרור כל מה שנכתב בפסול.
(ולכאורה אינו מובן מדוע נקרא "נכתב בפסול", שהרי תמיד אפשר להרחיב הראש, ודו"ק)

152. קצה ראש יו"ד האל"ף (היינו זוית ראשו) נוגע בפינתו בקו האמצעי, ולא נשתנתה האות. האם:

כמות שהוא כשר או פסול?    פסול.

מועיל תיקון להפריד את הנגיעה?    לא - חק תוכות.

153. עוקץ דק, יורד מקצה ראש יו"ד האל"ף (כעוקץ דרבנו תם), ונוגע בקו דק בקו האמצעי של האל"ף, ולא נשתנה צורת האות. האם:

כמות שהוא כשר או פסול?   פסול.

מועיל תיקון להפריד הנגיעה? 

כן, דהא אפילו בלא הקוץ מיקרי יו"ד.
קסת הסופר: והיינו דווקא בתפילין שכתב אחריו, כדי שלא להצריכן גניזה, אבל בתפילין שלא כתב אחריו וכן בס"ת, יש למחוק כל היו"ד.

סעיף י"ט- כתיבה לשמה

154. תפילין צריכין כתיבה לשמה: האם הכוונה לכתבן לשם בעל התפילין (כמו בגט) או לשם תפילין? 
לשם קדושת תפילין.
מהו נוסח ה"לשמה"? 
אני כותב לשם קדושת תפילין.
האם צריך לומר נוסח זה בפיו - או מספיק שיכוון כן במחשבתו? 
בפיו דווקא.
לא אמר בפיו, אבל כיוון נוסח זה במחשבתו, האם הסת"ם שכתב פסול אפילו בדיעבד? 
כן .  ולקסת הסופר: בדיעבד כשר.
האם צריך לומר נוסח זה לפני שמתחיל הכתיבה - או אחר שהתחיל כתיבת אות ראשונה? לפני שמתחיל הכתיבה.

155. סיים כתיבת אות ראשונה בתחילת כתיבת סת"ם, ונזכר שלא אמר ולא חשב הנוסח שכתוב לשמה, האם:
יועיל בדיעבד לקדש הכתיבה לשמה מהאות השנייה?         לא.
מועיל לעבור עליו שוב עם קולמוס לאחר שיאמר בפיו שכותב לשמה?     לא.
צריך לגרור כל האות, ולכתבה שוב לאחר שיאמר בפיו לשמה?   צריך לגרור כל האות.

156. אמר בתחילת הכתיבה שכותב לשם קדושת תפילין, האם צריך לחזור ולומר שוב, כאשר:
הפסיק הכתיבה באמצע הפרשה, וחוזר שוב להמשיך הכתיבה? 

לא.
למקדש מעט, י"א שצריך מחשבה בפירוש כשכותב לשמה וצ"ע.
קול יעקב בשם החיד"א -טוב בכל פעם שיתחיל לכתוב שיאמר שכותב לשמה.

מתחיל פרשה שנייה של תפילין?    לא.

מתחיל ד' פרשיות חדשות?    נראה שכן.

157. סופר שקיבל להשלים כתיבת סתם שהתחילה סופר אחר:

האם יכול לסמוך על אמירת "לשמה" של סופר ראשון -  או שצריך לומר שכותב לשם קדושת וכו'? 

צריך שיאמר שכותב לשם קדושת וכו.

לא אמר שכותב לשמה, האם הסת"ם שהשלים כשרים או פסולים?       פסולים.

158. “בעל מגיה" שקיבל סת"ם לבדיקה, ומצא אותיות מופסקות שצריך לתקנן:

האם צריך לומר "הריני כותב ומתקן לשם קדושת וכו'" - או לא? 

כן, מכיון שהתפילין פסולות כי אין צורת האותיות כראוי בהן.

תיקון בלא שיאמר כן, מה דין הסת"ם? 

פסול.

159. "לשמה" בכתיבת שמות, מהו נוסח קידוש שם השם? 

אני כותב לשם קדושת השם.

160. נוסח קידוש שם השם, האם מספיק לאמרו לפני כתיבת שם הראשון בלבד - או שצריך לאמרו לפני כתיבת כל שם ושם בסת"ם? 

צריך לומר בפרוש בכל פעם שכותב האזכרה "לשם קדושת השם", אפילו אם אמר בתחילת הכתיבה "וכל האזכרות שבו".

161. אם קידש אזכרה רק במחשבה, מה דין הסת"ם?

לדעת השו"ע?           פסול.

לדעת הרמ"א והאחרונים:       יש להקל בדיעבד.

162. בא לכתוב שמות רצופים בלא הפסק, כגון: "ה' אלוקינו ה'", כיצד יקדשם:
 
לדעת המשנ"ב?      די בקידוש אחד.  (ואולי זה רק בשמות זהים, ולא בנדון דידן , וצ"ע)

לדעת קסת הסופר?   לכתחילה יש לקדש כל שם בפני עצמו. בדיעבד די בקדושה אחת. (וראה הערה קודמת)

163. אמר בתחילת הכתיבה "הריני כותב פרשיות אלו לשם קדושת תפילין":

האם נכון להוסיף גם נוסח הט"ז: "וכל האזכרות שבהן לשם קדושת השם"? 

לפי דעת המשנ"ב נכון לעשות כן, אך לדעת קסת הסופר נכון שלא יאמר כן.

הוסיף נוסח הט"ז בתחילת כתיבתו:  
האם צריך לומר לפני כתיבת כל שם, שכותב לשם קדושת השם - או לא?      כן.
שכח לקדש אזכרה אחת לפני כתיבתה, מה דין הפרשיות?        כשרות.
נסתפק אם קידש לפני כתיבת אזכרה אחת, מה דין הפרשה?     כשרה.

164. סופר הטרוד באיזה עניין ואינו מרוכז כלל, או שהוא עייף מאוד. האם הוא רשאי לכתוב כעת סת"ם, ומדוע? 

הרמ"א כתב שלא יכתוב, כי מלאכתו מלאכת שמים ושמא יטעה. 

165. מדוע לא נכון לשמוע דרשות ד"ת, שירים וכד' בשעה שכותב סת"ם?  

כי זה גורם להיסח הדעת (שבט הלוי ועוד)   (ומסתבר שמוסיקה ללא מילים מותרת)

166. מדוע טוב שיהיה לסופר חדר מיוחד לכתיבה? 

כתב בקסת הסופר שצריך הסופר חדר מיוחד לכתיבה שלא יבלבלו אותו בשעת הכתיבה.
והוסיף ערוך השולחן שכל סופר יכתוב בהתבודדות וישים לב במיוחד שהוא כותב תפילין. 

סעיף כ- כללי

167. טעה וכתב תיבת הטובה מלא ואו במקום הטבה או שכתב תיבת "לטטפת" חסר וא"ו במקום "לטוטפת" ולא נשתנתה עי"ז משמעות התיבה. מה דין הפרשה? 

פסול, גם אם לא נשתנתה המשמעות.

168. נמצא בתפילין אות יו"ד מיותרת הכתובה לבד בין שתי תיבות. כזה: "בחזק י יד" מה דין הפרשה? 

כתב הביאור הלכה מחלוקת בין הנודע ביהודה שמקל בזה מול השער אפרים והמהרש"ל שמחמירים גם בזה.  (וכמובן שמועיל תיקון על ידי מחיקה)

169. חובת "כתב הסמכה" לעוסק במלאכת שמים- הרוצה לעסוק במלאכת שמים כגון מעבד עורות סופר סת"ם בעל מגיע בודק על ידי מחשב ועוד.. האם רשאי לסמוך על ידיעותיו בהלכות אלו ולהתעסק במלאכתו או חובה עליו להבחן אצל חכם מומחה ורק לאחר כתב הסמכה יתחיל לעסוק במלאכתו? 

כתב הקול יעקב צריך הסמכה ולהבחן אצל חכם מומחה על כל מלאכה בנפרד.

170. איזו תפילה קצרה נכון לומר קודם שכותב? 
קסת הסופר כתב יתודה על מה שעבר ויאמר תפילת אנא בכח.  (להלן קישור לתפילות נוספות)

האם נאה לסופר הטבילה במקווה טהרה? 
קסת הסופר נאה טבילה תמידית ויש מהדרים לטבול לפני שכותב שם קודש.

כיצד ראוי לנקות עצמו לאחר שנפנה בבית הכסא? 
יקנח עצמו היטב .

מדוע לא ימהר בכתיבתו כדי להרוויח ממון הרבה? 
דההה .

 171. מהו שכרו של סופר אשר מכר פרשיות פסולות? 
הכשיל בברכות לבטלה וגרם בטול המצוה ועונשו גדול.

כותב תפילין טובים וכשרים כפי יכולתו ? 
שכרו רב ונצול מדין גהנום.

מלמד ליראי השם כיצד לכתוב תפילין כשרים כהלכתם? 
מזכה הרבים צדקתו עומדת לעד.

172. מיותר.

סעיף כ"א – בדיקת סת"ם

173. סופר שגמר לכתוב סת"ם לכמה מגיהים עליו למסור מה שכתב לצורך בדיקה ומדוע? 

לפי הקול יעקב לא יפחות משתי הגהות ושתי בדיקות על ידי שני סופרים שכן נחשוש שמה יראה זה מה שלא יראה השני.

174. האם בדיקת סת"ם מועילה על ידי מחשב?
כתחליף להגהה של בעל מגיה או אינה אלא תוספת בדיקה הנעשית לתוך הגהה מדוקדקת של בעל מגיה? 
בדיקת מחשב מטרתה לתוספת בדיקה של בעל המגיה.

ב. האם מועילה רק לבדיקות יתירות ומוחלפות בלבד או גם למציאת דבוקים הפסקים ושנוי צורה ? 
שבט הלוי פסק בדיקת מחשב מועילה להגהת חסרות ויתרות בלבד ולא בשנוי הצורה.

175. אף לאחר בדיקה על ידי מחשב נמצא בסתם אותיות חסרות או יתרות או מוחלפות אשר לא נתגלו בבדיקת מחשב מנה שתי סיבות לתופעות אלו? 

כי המחשב רק מגלה את הטעויות, ולא מתקן אותם!

176. סיים הסופר כתיבת פרשה בתפילין, האם צריך לקוראה לפני שיתחיל את הפרשה הבאה ומדוע? 

כן שאם ימצא איזה אות חסר באיזה פרשה לא היא לבדה נפסלת אחא כל מה שאחריה משום לא כסדרן.

כמה פעמים עליו לקוראה ? לשון המשנ"ב:  "פעמיים ושלוש".

177. מדוע שוב יש לקרוא כל פרשה ופרשה קודם שמכניסן לתוך הבתים? 

כדי שלא תתחלף פרשה בפרשה, ולבדוק אם אין בהם איזה פסול .

סעיף כ"ב- לפני הכתיבה

178. כת"ב הש"ע: "טו לנסות הקולמוס קודם שיתחיל לכתוב". האם צריך לנסותו רק בתחילת הפרשה - או בכל פעם שמתחיל בכתיבה, ומדוע? 

בכל פעם שמתחיל בכתיבה - שלא יהיה עליו יותר מידי ויקלקל.

179. לפני שכותב שם השם בתפילין או מזוזה, האם על הסופר לעבור ולבדוק כל מה שכתב מתחילת כתיבתו אפילו בפרשה שלפניה - או רק בפרשה זו שכותב? 

רק בפרשה זו שכותב.

מתחילת פרשה זו שכותב - או משם השם האחרון שכתב? 

משם השם האחרון שכתב.

180. הגיע הסופר בכתיבתו לפני שם השם, "על האדמה אשר נשבע", ולפני שכתב האות עי"ן, רואה שהדיו הנשאר בקולמוס יכלה, ולא יספיק לכתיבה בכל אותיות השם. האם:

ישלים הסופר כתיבת אות עי"ן אחרונה, ואח"כ יטבול הקולמוס בדיו לכתוב בו שם השם, יטבול תחילה הקולמוס בדיו,  ויכתוב בו אות עי"ן ששייר, ואחריו יקדש ויכתוב שם השם?

יכתוב אות אחת מקודם, שלא יפסידנו בריבוי דיו, וגם כי אולי יש עליו שיער ולא יצא הכתב מיושר, וגם מפני שצריך לקדש (לא ברור היכן מקור דין זה ) הדיו שעל הקולמוס טרם שיכתוב השם.

181. האם צריך לטבול הקולמוס בדיו לפני שכותב אזכרה, גם באופן שיש לו מספיק דיו בקולמוס לכתוב בו השם - או דוקא שרואה שהדיו בקולמוס יכלה ולא יספיק לכתיבת כל אותיות השם? 

דווקא שרואה שהדיו בקולמוס יכלה ולא יספיק לכתיבת כל אתיות השם.

182. סופר ששכח ולא הניח אות לפני כתיבת השם ועתה טובל הקולמוס בדיו כדי לכתוב השם:

כיצד יעשה?   יחפש אחר אות או תג שצריכה דיו וימלאנה.

האם יכול לכתוב אות של חול בקלף אחר ומדוע?  לא. כיון שדיו זו מוכנת לשם אין לכתוב בה לכתחילה דבר של חול .

183. ראה הסופר באמצע כתיבת שם השם שצריך דיו : 

האם ניתן לטבול הקולמוס באותיות הלחות שלפני אותיות השם?   כן.

האם מותר לטבול הקולמוס באותיות השם הלחות , ולסיים כתיבת השם ? כן.

לא היו אותיות לחות ונצטרך לטבול הקולמוס בדיו, כיצד יעשה ?  
 לדעת המשנ"ב?    
יטבול מחדש ויחפש אחר אות או תג שצריכין דיו. 
לדעת קסת הסופר? לא יכתוב אות אחר תחילה, רק כשטובל הדיו שבכלי ידקדק לקחת רק מעט דיו שלא יהא חשש קלקול (והביאו הקול יעקב) 

184. טבל הסופר קולמוסו בדיו, וכתב בו אותיות השם בלי שיכתוב אות או תג לפני כן. מה הדין ? כשר.

סעיף כ"ג – יתרון וחסרון אות

185. כתב השו"ע : "והיו - בהוויתן יהיו" . באר דבריו.
לכתוב כסדר שנכתבות בתורה.

186. סיים כתיבת פרשה ובדק ומצא שחסרה אות, האם יש תקנה להוסיפה כאשר:

נמצאת חסרה לפני שם השם, ומדוע?   לא- שאם כן היו כתובין שלא כסדרן.

נמצאת חסרה אחרי שם השם האחרון, וכיצד? כן- יגרור עד סופה וישלים.

187. האם מותר לקלוף את שם השם באומנות בקליפה שלימה, לצורך תיקון הסת"ם:

לדעת קסת הסופר, ומדוע? 
לא- מחשש פן יפגע חס ושלום ויבוא לידי מחיקה.

לדעת הקול יעקב, ומנהג הספרדים? 
מותר.

188. סיים כתיבת פרשת "שמע" ובדק כתיבתו, ומצא תיבת "ובשעריך" חסרה אות וא"ו בתחילתה. האם יכול להקדים ולכתוב אות וא"ו החסרה במקומה, ואח"כ למחוק אותיות "בשעריך", ושוב לכתבן כסדרן- או צריך למחוק תחילה את כל התיבה, ואח"כ לכתבה עם וא"ו כראוי? 

יכול להקדים ולכתוב תחילה אות וא"ו החסרה במקומה, ואח"כ למחוק אותיות "בשעריך", ושוב יכתבן כסדרן.

 189. נמצא בתו"מ אות יתירה הכתובה בתחילת תיבה או בסופה. האם:

כמות שהוא כשר או פסול?    פסול.

יש תקנה, ומדוע?    מותר למחוק, ואין בזה משום "שלא כסדרן".

190. מצא בתו"מ אות וא"ו יתירה באמצע תיבה, ומחקה. האם:

הפרשה כמו שהיא כשרה או פסולה?    פסולה משום שנראה כשתי תיבות.

יש תקנה כאשר יש לפניה:

אות רי"ש כגון שכתב: "ותירושך", וכיצד? 

כן למחוק את הרגל, ויאריך הרי"ש.

אות בי"ת או כ"ף כפופה, כגון שכתב "לאבותיך" או "בכור". ועל מה יש להשגיח בעת התיקון? 

להאריך בכל פעם מעט מאוד, למעלה ולמטה לסירוגין, כדי שלא תשתנה צורת האות באף שלב.

אות זי"ן, כגון שכתב: "מזווזות", ומדוע? 

לא, כי הרחבה של האות זי"ן תשנה את צורתה.

191. נמצא בתפילין תיבה יתירה:

מה דין הפרשה כמו שהיא, כשרה או פסולה?  פסולה.

מחק התיבה היתרה, ונשאר ריווח חלק בין התיבות השיעור ט יודי"ן:

מה דין הפרשה?    פסולה.

כשאפשר למעט הריווח ע"י המשכת אות שלפניו,האם מועיל לעשות כן?   כן מועיל.

באם יש אות ה"א לפני הריווח, האם מועיל להאריך את הגג עד שעל די זה לא יהיה רגל שמאל מול סוף הגג?      כן מועיל.

כשאי אפשר להאריך אות שלפני הרווח, האם מועיל לנקב במקום הרווח באופן שלא יהיה ראוי שם לכתיבה?     מועיל לנקב.

192. מחק באמצע פרשה תיבה יתרה, ונשאר רווח חלק בין תיבה לתיבה בשיעור גימל יודי"ן [או מעט יותר]:

האם נכון להמשיך אות של לפני הרווח כדי למעט שיעורו, ומדוע?     כן.

כשאי אפשר להאריך אות שלפני הרווח האם כמו שהוא כשר או פסול? 

יש מקילים.

193. נמצא בתפילין תיבה כפולה הכתובה פעמיים זו אחר זו:

איזו תיבה למחוק הראשונה או השנייה ומדוע? 

הפרי מגדים כתב למחוק את התיבה השנייה כי התיבה הראשונה כדין כתבה.

באיזה מקרה צריך למחוק הראשונה? 

אם לפני הראשונה יש אות שיכול להאריך אז עדיף למחוק את המילה הראשונה.

194. נמצא בתפילין תיבה כפולה, כזה: יצאתם ממצרים ממצרים מבית. כיצד ימחוק, ואיזה אות ימשוך כדי להשלים לתיבה אחת?

 ימחק את ה"ים" מהמצרים הראשון ואת ה"ממצר" מהמצרים השני, וימשוך את רי"ש מהמצרים הראשון עד השני.

195. נמצא בתפילין תיבה מיותרת שאינה מענין פרשת התפילין, כגון: וסרתם והלכתם ועבדתם, ומחק הסופר אותיות "תם" מתיבת "וסרתם", ואותיות "והלכ" מתיבת "והלכתם", ומשך גג הרי"ש עד סמוך לאותיות "תם". מה דין התפילין?

לדעת המשנה ברורה, ומדוע? 

צ"ע בזה, דבעינן כתיבה לשמה - לשם כתיבת תפילין. אם נמצא תיבה שאינה קשורה לתפילין, איך יודעים שהכתיבה היתה לשם תפילין?

לדעת קסת הסופר, ומדוע? 

מותר כיון שהקדיש בהתחלת הכתיבה לשם כתיבה תו"מ, כל הכתיבה היא לשמה.

196. תפילין או מזוזה שלאחר גמר כתיבתן, הוסיף הסופר דיו באחת האותיות, להעבות ירכה מצד זה, ואחר כך גרד המקורית מצד השני, ונשאר החדש ["פנים חדשות"] מה דין התו"מ?

אסור מפני שאינה כסדרן.

197. נמצא בתפילין תיבת "אנוכי" או "מצות" שנכתב בטעות מלא וא"ו, מחק הוא"ו והאריך מושב הנו"ן או הצד"י עד סמוך לאות הסמוכה, אך הגגות עדיין רחוקים- מה הדין?  

יש להסתפק - לפי הקסת סופר, פסול.
קול יעקב - אפשר לסמוך על שאלת תינוק.

198. אות י' בתיבת "הכנעני" או "הוציא":

האם מותר לכתחילה לכתבה בתוך חלל ה-נ' או ה-צ'? ומדוע? 

לא. אין נכון לעשות כן, שכן יש מחמירים שעלול להביא לבלבול ושינוי.

כתב כנ"ל, מה דין הפרשה? כשר. אך לכתחילה אין לעשות כן.

סעיף כ"ד – כתיבה על מקום מחוק

199. מהו החילוק בין מקום גרר ומקום המחק? 

גרר- כשהדיו יבש.    מחק - כשהדיו רטוב.

מה עדיף- גירוד או מחיקה, ומדוע? 

שיגרור. כי אז קל יותר למחוק ולא נשאיר רושם.

200. גרר או מחק תיבה, האם מותר לכתוב שם:

תיבה? אם מחק היטב מותר.
שם השם? אפילו שם השם מותר אם מחק היטב.

201. נשתייר בקלף כתם של רושם בהיר מדיו שמחק, האם לדעת הפמ"ג מותר לכתוב שם?
לא.

202. אימתי יש לחשוש לפסול ד"מנומר"?

נושא "מנומר" אינו מוגדר דיו, וצריך לשאול שאלת חכם בנושא זה. 

סעיף כ"ה - כסדרן

203. נמצא בתפילין אות שאין צורתה עליה- האם אפשר לתקנה, והאם זה משנה אם נשתנתה לאות אחרת או רק איבדה את צורתה?

אין לה תקנה אם כתב הלאה (אלא אם כן ימחק את מה שכתב) בין אם נשתנתה לאות אחרת ובין אם רק איבדה את צורתה.

204. אות יו"ד שחסרה רגלה הימנית- האם ניתן לתקנה בתפילין ומזוזה?

לא, מפני שאיבדה את צורתה.

205. הגדר הפסק "שניכר להדיא" "שלא ניכר להדיא"  "ניכר נגד השמש" ו"ניכר למרחוק".

ניכר להדיא- ניכר במבט ראשון.  לא ניכר להדיא- ניכר רק אם מסתכלים היטב. נגד השמש- שנראה רק בעזרת תאורה חזקה או זכוכית מגדלת וכו. ניכר מרחוק- ביד מושטת.

206. מה דין אות מופסקת, והאם זה משנה מתי האות נפסקה?

כל הפסק באות פוסל, ולא משנה מתי זה קרה.  (מלבד הפסק שנראה רק "נגד השמש" שכשר)

207. מה דין אות, שנחלקה לשתי אותיות על ידי הפסק?   (כגון מ' שנחלקה לכ-ו)

אם ההפסק לא ניכר להדיא ותינוק מכירה, מותר לחברה גם בתפילין ומזוזות.  בס"ת תמיד מותר לחבר.

208. עוד אילו אותיות נחלקות לשתי אותיות?

צ'- לי'-נ'       ח'- ל2 זיינים    ט'- לכ'-ו'   ש'- לע'-ז'  וכיוצ"ב

209. מה דין חי"ת שנפסקה החטוטרת למעלה או בצד?

אם למעלה, ואינו ניכר להדיא- מותר לחבר בתו"מ (ואין טעם לשאול תינוק, כי הוא לא מכיר חי"ת כזו), אבל אם ניכר להדיא נשתנתה צורתה ואין לחבר בתו"מ.
אם ההפסק בקצה החטוטרת צמוד לראש, נשאר הביה"ל בספק אם ניתן להקל אפילו בניכר להדיא, וצ"ע.

210. אות שיש בה הפסק שאינו מחלקה לשתי אותיות, כגון אל"ף שנפסקה בין היו"ד לקו האמצעי, או בי"ת שנפסקה באמצע גגה או ירכה. האם מועיל לתקן בתו"מ:

כשההפסק ניכר להדיא, ותינוק קוראו כראוי?

כן.

כשההפסק אינו ניכר להדיא?

כן, ולא צריך תינוק.

בהפסק שמועיל לתקן בתו"מ, האם צריך להראות לתינוק תחילה? 

לא.

211. נמצא בתפילין אות אל"ף, שיש לו הפסק שאינו ניכר להדיא בין היו"ד לקו האמצעי, ואף שלא היה צריך לשאול תינוק, שאלו לתינוק ולא קרא האות. מה הדין? 

הולכים אחר התינוק לחומרא, ולכן לא יכול לתקן.
והקול יעקוב אומר שיש להקל בתו"מ שכתב אחריו כדי לא להצריכן גניזה.

212. נמצא בתפילין אות שיש בה הפסק ניכר למרחוק, ונשאר שיעור אות עד למקום ההפסק. (כגון שנפסק דיו בסוף רגלה של דל"ת או של רי"ש) האם כמות שהוא כשר או פסול? 

כשר, מכיון שיש שיעור אות.              (עיון- אבל מכל מקום הרי האות לא "גולם אחד"...)

213. אות שנראה בה הפסק דק שנראה רק כאשר מעמיד הקלף כנגד השמש, האם:

כמות שהוא, כשר או פסול?     כשר.

יש מקום להחמיר ולתקנו?     כן.

סעיף כ"ו – הפרדת נגיעות בשם

214. אותיות השם שנדבקו זו לזו בשעת כתיבתן, ולא נשתנה צורתן. האם מותר להפריד הנגיעה ע"י סכין, ומדוע?

כן, מכיוון שמתקן בזה, אך יזהר שלא לגעת בשם עצמו.

215. אותיות השם שנעשה דיבוק ביניהן לאחר גמר כתיבתן, ולא נשתנה צורתן. האם מותר להפריד הנגיעה ע"י סכין?

לדעת המשנ"ב? 

לא. דשמא הלכה כתירוץ שני של הב"י דלא בעי מוקף גויל רק בעת הכתיבה, ואז אנו מוחקים חלק משם שהוא בעצם כשר. 

לדעת הקסת סופר?      כן, כי מכל מקום מחיקה זו היא "תיקון"  ולא פגיעה בשם. 

216. אותיות השם הנוגעות זו בזו, וספק לנו אם הנגיעה נעשתה בשעת הכתיבה או לאחריה. האם לדעת המשנ"ב יכול להפריד הנגיעה? 

כן, מדין ספק ספיקא.

 217. קצה ראש למ"ד של תיבה רגילה, נגע בתחתית מושב אות מ"ם של שם אלוקים הנמצא בשורה שמעליו:

באיזה חלק מהנגיעה מותר לגרור עם הסכין- בראש הלמ"ד או במושב המ"ם? 
בראש הלמ"ד.

על מה יש להקפיד בעת שמפריד הדיבוק? 
שלא יגע הסכין באותה נקודה אחרונה המודבקת עם השם. 

סעיף כ"ז – שינוי בצבע האות

218. אות בתפילין, שנמחק קצת מעובי שכבת הדיו שלה, ונותר בקלף רושם דיו קלוש, ושאלו לתינוק וקראו כראוי:
מה דין התפילין? 
כשרות.
האם מותר להעביר עליו קולמוס עם דיו לחזקו - או שיש בזה "שלא כסדרן", ומדוע? 
מותר - כיוון שגם עכשיו הכתב כשר, ומה שמוסיף עליו אינו אלא משמרו שלא ימחק לגמרי.

219. אות בתפילין, שקפץ מהקלף כל שכבת הדיו שבה, ונותר בקלף רק רושם החלודה שהיה מתחת לשכבת הדיו, ושאלו לתינוק וקראו כראוי:
מה דין התפילין? 
פסולות.
האם מותר להעביר עליו קולמוס עם דיו לחזקו - או שיש בזה "שלא כסדרן", ומדוע? 
יש בזה שלא כסדרן, כיוון שכעת הכתב חסר צורת אות.

220. נמצא בתפילין, אות וא"ו שקפץ כל שכבת הדיו מקצה ירכה למטה, ונותר רק רושם חלודה, וספק לנו אם יש בחלק הירך שנותר שיעור אות וא"ו. האם:
מועיל בזה הבחנת תינוק? 
כן.
כיצד יראה האות לתינוק, ומדוע?
יכסה לתינוק החלק התחתון. בכדי שהתינוק לא יצרף אותו לאות.

221. ס"ת או תו"מ שנכתבו בדיו שחור, ולאחר שנתיישנו שנים רבות, נשתנה מראה הדיו שבאותיות למראה חום אדמדם, מה דין הסתו"ם:
לדעת הפמ"ג? 
פסולים (וכ"כ קסת סופר וקול יעקב)
לדעת החתם סופר, ומדוע? 
כשרות - שהרי נכתב בדיו, וכך דרכו של רוב דיו לכשיזקין יכהה מראיתו.
לדעת החתם סופר, האם מותר לחדש הכתב כשרוצה לשמרה, ע"י העברת קולמוס עם הדיו - גם על השמות הקדושים? 
כן - כדיו על גבי דיו, ואין כאן מחיקה.

222. ס"ת או תו"מ שנכתבו בדיו שחור, ולאחר שנתיישנו שנים רבות, נשנה מראה הדיו שבאותיות למראה אדום ממש. האם:

כמות שהוא כשר או פסול? 
פסול.
מועיל לחדש הכתב בהעברת קולמוס עם דיו, ומדוע? 
לא - שנראה שאינו מחמת יושן ועל כרחך  הדיו עצמו פגום, והיה פסול מעיקרא ממילא הוי שלא כסדרן.

223. ס"ת או תו"מ שנכתבו בדיו שחור, ולאחר זמן קצר, נשתנה מראה הדיו שבאותיות למראה חום אדמדם. האם:

כמות שהוא כשר או פסול? 
פסול.
מועיל לחדש הכתב בהעברת קולמוס עם דיו, ומדוע? 
לא - שנראה שאינו מחמת יושן ועל כרחך  הדיו עצמו פגום, והיה פסול מעיקרא ממילא הוי שלא כסדרן.
 

סעיף כ"ח – כניסת אות לחלל אות אחרת

224. האם מותר לסופר בכתיבתו להכניס:

משהו מקצה ראש הלמ"ד לתוך חלל אות שבשורה שמעליה ?
לא.
משהו מקצה ירך הכ"ף הפשוטה לתוך חלל שבשורה מתחתיה? 
לא.

225. עבר הסופר והכניס מקצה ראש הלמ"ד או ירך הכ"ף, לתוך חלל אחת האותיות הנ"ל, ולא נשתנתה כלל צורת האות. האם כמות שהוא כשר או פסול?  
כשר, כל עוד התינוק מכיר את האות כשמכסים לו את גוף הלמ"ד וכו  (ול"יריעות שלמה" לא צריך לכסות)

226. אות למ"ד, שקצה ראשה נכנס מעט לתוך חלל אות דל"ת [או רי"ש] שבשורה מעליה, ואינו נראה הפסד צורה לאות. אך אם מכסים עם נייר למטה מקצה רגל הדל"ת, ונראה לעין האות דל"ת עם קצה ראש הלמ"ד שבתוך חללה - ויש ספק בעינינו שמא נשתנתה לצורת אות ה"א:

האם מותר לתקן ולגרור את קצה ראש הלמ"ד שנכנס לחלל האות - או שצריך לשאול תינוק? 

צריך לשאול תינוק.

כיצד מראין לתינוק, ומדוע מראין לו באופן זה? 

מכסים לו את השורה התחתונה בה נמצאת הל', כדי שנדע האם קצה ה-ל' שינה את צורת האות ד' בשורה מעליה. אם לא זיהה את האות ד', האות פסולה.   (ול"יריעות שלמה" לא צריך לכסות)

קראו התינוק ה"א ולא דל"ת:

האם מועיל תיקון בתפילין או מזוזה? 
לא, משום שלא כסדרן.

כיצד יתקן בס"ת ומגילה? 
לגרור משתי האותיות עד שתשתנה צורתן ואז לתקן. (ולרד"ך לגרוד את כל שתי האותיות)

227. אות בי"ת, שקצה מושבה שבצד ימין, נכנס מעט לתוך חלל אות דל"ת [או רי"ש] שנמצאת לפניה, ואינו נראה הפסד צורה לאות. אך אם מכסים האות בי"ת, ונראה רק האות דל"ת עם כניסת מושב הבי"ת שבתוך חללה - ויש ספק בעינינו שמא נשתנתה לצורת אות ה"א. מה הדין כשידוע לנו שהסופר התחיל כתיבת המושב מימין לשמאל [כדרך הסופרים האיטרים הכותבים בשמאל], האם:

מותר לתקן ולגרור את קצה המושב שנכנס לחלל האות, ומדוע? 

לפי רוב האחרונים, אם כתב מימין לשמאל צריך למחוק את שתי האותיות.

228. מה הדין בשאלות הנ"ל, באם ידוע לנו שהסופר התחיל כתיבת צואר הלמ"ד מלמטה למעלה, דהיינו מגוף הלמ"ד לתוך חלל האות דל"ת [או רי"ש] - וכן את מושב הבי"ת משך משמאל לימין? 

לפי רוב האחרונים אין הבדל.

229. האם יש הבדל בכל הנ"ל:

בין ראש למ"ד שנכנס לתוך חלל אותיות דל"ת או רי"ש, לבין אם נכנס לתוך חלל אות כ"ף פשוטה? 

ראש למ"ד בוודאי משנה צורת ד, אך באות ך' יש לשאול תינוק.

בין ראש למ"ד שנכנס לתוך חלל אות, לבין תג הנכנס לתוך חלל אות? 

לא. (והגר"ש אלישיב החמיר בזה כשינוי צורה)

230. אם נגע גג ב' או ד' בקצה אות ך' שמעליה (ויצרה ב' ארוכה) וכיוצ"ב-

מדוע לא מועיל להפריד הנגיעה ביניהן? 

[אע"פ שכל אות ניכרת עתה בצורתה] מכיוון שתוך כדי כתיבה נשתנו צורתן, ואין המשך הכתיבה מועיל לבטל זאת, ואם יפריד ייחשב כחק תוכות ושלא כסדרן.
וב"יריעות שלמה" מיקל בזה.

כיצד יתקן בס"ת ומגילה? 

יגרד את 2 האותיות שנדבקו ויכתוב אותן מחדש.

סעיף כ"ט - ל"א – אופן הכתיבה

231. מי שיודע היטב הלכות סת"ם, אך אינו יודע לקרוא. האם מותר לו לכתוב סת"ם, ומדוע? 

אסור, כיון שאינו יודע לקרוא מה שהוא כותב.

232. מי שהפרשיות אינן שגורות לו בפיו, ואינו בקיא בהן בחסרות ויתרות:

מדוע צריך לכתוב מתוך "תיקון סופרים" של פרשיות תו"מ? 

כדי שלא יטעה.

אם אין לו "תיקון סופרים" להעתיק ממנו, האם מועיל לשמוע מאחר המקריא לו מילה במילה? 

מותר, אם חוזר אחריו ויקרא בפיו.

מדוע בכל אופן [בין שכותב מתוך "תיקון", ובין ששומע מפי המקריא] צריך להוציא מפיו בקול רם כל תיבה, שעומד לכתוב? 

כדי שלא יטעה בכתיבה, וכדי "שתחול קדושה על הכתב".

מה דין פרשיות שבדיעבד כתבן שלא מתוך הכתב, או שלא הוציא המילים מפיו?

 בדיעבד אם לא טעה בכתיבה, כשר.

233. מי שהפרשיות שגורות לו בפיו בעל פה, ובקי בהן בחסרות ויתרות:

מדוע אי"צ לכתוב מתוך "תיקון סופרים", ומה דעת הב"ח? 

כיוון ששגור בפיו, אין חשש שמא יטעה, ולדעת הב"ח תמיד הכי מובחר זה מהכתב.

כשכותב בעל פה בלא "תיקון סופרים", מדוע צריך להוציא בפיו בקול רם כל תיבה שעומד לכתוב? 

כדי שלא יטעה.

אם כותב מתוך "תיקון סופרים", האם צריך להוציא בפיו כל תיבה שעומד לכתוב?

לדעת השו"ע?      לא צריך. 

לדעת המשנ"ב בשם האחרונים, ומדוע?      צריך, כדי "שתחול קדושה על הכתב".

234. כותב תו"מ, שמקצת מהפרשה שגורה לו בע"פ. כיצד ינהג?

המשנה ברורה מתיר לכתוב אותו קטע בעל פה והקול יעקב שכתב שאסור לכתוב אותו מקצת שלא מן הכתב.

235. איזה מעלה יש בכתיבת סת"ם של סופר שאינו שח שום שיחה בטלה בשעת הכתיבה וקורא בפיו כל תיבה ותיבה שכותבה? 

זו המצווה כדי שיקרא כל תיבה ואחר כך כותב וכך הקדושה כל תיבה ותיבה נמשכת על האותיות שכותב. 

236. כיצד יקרא בפיו:

תיבה שקריאתה שונה מכתיבתה כגון הנערה בלי ה' בפרשת כי תצא כפי הקרי או כפי הכתיב? 

קסת הסופר כתב יקרא בפיו כפי הכתיב שטעם הקריאה בפיו שלא יטעה בכתיבה .

כשבא לכתוב שם השם? 

שם הוי"ה לא יקרא בפיו אך יקרא כל אות בנפרד.

שבא לכתוב דברי פורענות? 

קסת הסופר כתב שלא יקרא בפיו, והקול יעקב כתב שצריך לקרותם בפיו. 

237. מה דין ספר תורה או מגילה שכתב בהם הסופר כמה תיבות:

בעל פה בלא שיעתיק מתוך תיקון סופרים ?

הר"ן על פי הירושלמי כתב: "כתב לא מן הכתב אפילו לא יקרא בשעת הדחק "  וכך כתב המשנה ברורה שראוי לנהוג כך . הרב מנוח כתב שבדיעבד עבר וכתב שלא מן הכתב לא פסל .

בלי שיוציא כל תיבה בפיו. 

אין לפסול שלא טעה . 

סעיף ל"ב – הגליונות והרווחים

238. מה שיעור הגליון למעלה ולמטה?

בכדי לכתוב את הלמ"דים בשורה העליונה, וכ"ף סופית בשורה התחתונה, כולל היקף גויל.

239. מה שיעור הגליון מימין ומשמאל?

מימין בכדי לגלול על הפרשה (לכתחילה)  ומשמאל כדי היקף גויל בלבד.

240. מה הרווח בין תיבות, אותיות, שורות ופסוקים?

בין תיבות כשיעור יו"ד, ולכל הפחות בכדי שייקראו כשתי מילים.
בין אותיות "כחוט השערה", דהיינו שלא יגעו זה בזה.
בין שורות צריך להשאיר כגובה האותיות ("בין שיטה לשיטה כמלא שיטה)
ובין פסוקים כתוב שמשאירים קצת יותר מרוחב יו"ד, אבל לא נוהגים כן.

241. כתב שתי תיבות קרוב מדי, ונראות כתיבה אחת- מה הדין?

פסול, וניתן לתקן על ידי גירוד משני הצדדים, בתנאי שלא תאבד צורת אחת האותיות.

סעיף ל"ג-ל"ד  -  יציאה לשוליים

242-243. כמה אותיות לכתחילה אין לכתוב מחוץ לרוחב העמוד?

לכתחילה אין לצאת כלל.

244. מתי נפסל אם נכתבה מילה מחוץ לרוחב העמוד?

רק אם נראית שייכת לעמודה הבאה.

245. מה הדין אם שלש שורות נגמרות כמדריגות?  ("קובה" או "זנב") והאם ניתן לתקן?

פסול. אם ניתן לתקן על ידי הרחבת אותיות (ללא שינוי צורתן) אז לא נחשב "לא כסדרן".

סעיף ל"ה - כתיבת אותיות השם מחוץ לשורה

246. הגיע הסופר בכתיבתו לקראת סוף השורה, וצריך לכתוב שם השם: 

האם מותר לכתוב בגיליון מחוץ לשורה:

חלק מהשם?   לכתחילה לא.

עבר והוציא מאותיות השם באופן האסור, האם כתיבתו כשרה או פסולה:

לדעת האחרונים? 

מג"א בשם הגאון מורנו הרב רבי יצחק מפוזנא, וכן העולת שבת והאליה רבא :כשר. רעק"א והדרך חיים: פסול.

להכרעת קסת הסופר? 

בדיעבד כשר. קול יעקב מקצת אותיות שיצאו חוץ לדף - פסול. יצא אות אחת מהשם חוץ לדף -כשר.

לדעת המכשירים:

האם הדין כן כאשר יכול לתקן?      לא, חייב לתקן.

כיצד יתקן בס"ת?      להשוות כל השורות העליונות.

כיצד יתקן בתפילין ?    להשוות כל השורות העליונות., רק ללא מחיקה או שינוי צורת אותיות.

247. האם מותר לכתחילה לכתוב על הגליון שמחוץ לשורה:

אות נטפלת שאחרי השם?     לא.

השם כולו?    לא.

עבר וכתב נטפלת בגיליון מחוץ לשורה, האם כתיבתו כשרה או פסולה?     כשרה.

סעיף ל"ו- פרשיות פתוחות וסתומות

248. הריוח החלק המבדיל בין הפרשיות הנקרא "שיעור פרשה", ושיעורו נמדד לפי מספר האותיות שאפשר לכתוב בו :

כמה אותיות [לכל הפחות] צריך להיות הרווח של "שיעור הפרשה"?   

תשע אותיות. (לר"ת שלש אותיות)

באיזה אותיות משערין רווח "שיעור הפרשה":

לכתחילה? .  כדי שלוש תיבות 'אשר'.

בדיעבד?          תשע אותיות קטנות (יודי"ן).

לפי אותיות כתב זה או אחר?       כפי הכתב הזה.

האם "שיעור פרשה" זה, הוא בין לפתוחה בין לסתומה - או רק לאחת מהן? 

לשתיהן.

 במקום השאלות הבאות, מומלץ להבין את סוגיית הפרשיות בעזרת התרשים הבא:

249. לפניך שתי "צורות פרשה" כפי הנהוג לעשות בס"ת. ציין איזה מהן "פרשה פתוחה" ואיזו מהן "פרשה סתומה" -לפי דעות הרמב"ם והרא"ש

רמב"ם: רא"ש: פתוחה

רמב"ם: רא"ש: סתומה

250. לפניך צורת פרשה אחרת שנחלקו בה הראשונים, ואין נוהגין לעשותה בס"ת.

האם היא "פרשה פתוחה" או "פרשה סתומה" - לפי דעות הרמב"ם והרא"ש ? רמב"ם - סתומה  רא"ש - פתוחה 

251. ארבע פרשיות שבתפילין , איזה מהן יעשה פתוחה ואיזה סתומה, ומדוע ? 

קדש, והיה כי יביאך , שמע - פתוחה 

והיה אם שמע - סתומה 

כי כך הן בתורה.

252. האם אפשר לעשות בתפילין ומזוזות , צורת הפרשיות כמו בס"ת, בין להרמב"ם ובין להרא"ש : 

בשלוש פרשיות ראשונות הפתוחות?    כן.

בפרשה הרביעית הסתומה, ומדוע ?  

לא - כי שיטות הרמב"ם והרא"ש שוללות זו את זו, ופרשת והא"ש חייבת להיות גם סתומה, וגם להתחיל בשורה חדשה.

253. בשיטת הט"ז בצורת "פרשה סתומה":

מה מרוויחים ב"המצאתו" ? 

שפרשת והיה אם שמוע תהיה סתומה לכולי עלמא, וגם תתחיל בשורה חדשה.

מי הם החולקים על שיטתו ומה טענתם? 

גר"ז - דמהרבה פוסקים מוכח שלא סבירא להו כלל הסברא דצירוף, ואם כן אין כאן פתוחה ולא סתומה ופסול. וכן מפקפק בזה המאמר מרדכי.

האם יש למנוע הנוהג כהט"ז:
לדעת המשנ"ב ?  לא        למנהג הספרדים?     כן

254. כיצד כותב ג' פרשיות ראשונות- בתפילין של רש"י:

פרשת קדש:

היכן מתחיל כתיבתה? בראש השיטה.

היכן ריווח "שיעור פרשה" שלה? 

כיוון שהיא מתחילה בראש שיטה ואין לכתוב לפניה כלום היא נקראת פתוחה, דאין כתב אחר לסותמה.

פרשת והיה כי יבאך:

היכן מתחיל כתיבתה? 
בראש שיטה.

היכן ריווח "שיעור פרשה" שלה? 
בסוף 'קדש לי' מניחים חלק כדי לכתוב תשע אותיות.

פרשת שמע:

היכן מתחיל כתיבתה? 
בראש שיטה.

היכן ריווח "שיעור פרשה" שלה? 
בסוף 'והיה כי יבאך' מניחים חלק כדי לכתוב תשע אותיות.

כיצד יסיימה? (לדעת השו"ע) 
אין מניחין חלק.

255. כיצד כותב פרשת "והיה אם שמע"- בתפילין של רש"י:

לדעת השו"ע:

האם מתחיל כתיבתה בתחילת השיטה?      לא.

היכן מניח ריוח "שיעור פרשה" שלה? 
מניח לפניה חלק כדי לכתוב תשע אותיות.

כיצד נוהגים לסיימה? 
לסיים 'על הארץ' בסוף שיטה תחתונה.

לדעת הט"ז:

האם יניח ריוח "שיעור פרשה" שלה במקום אחד, או לא?      לא.

היכן מתחיל כתיבתה [לפי יודי"ן]? 
רווח פחות מתשע אותיות קטנות.

כיצד יסיים פרשת "שמע" הנמצאת לפניה? 
רווח פחות מכדי תשע אותיות קטנות.
מקדש מעט: טוב יותר למעט שיהיה באוויר כל אחד מהם פחות משיעור ג' אותיות קטנות.

כמה צריך להיות [לכל הפחות] שיעור הריווחים יחד? 
כדי תשע אותיות קטנות.

256. כיצד כותב ג' פרשיות ראשונות- בתפילין של ר"ת:

פרשת קדש, היכן מתחיל כתיבתה?      בראש שיטה.

פרשת והיה כי יבאך:

היכן מתחיל כתיבתה?      בראש שיטה.

היכן מניח "שיעור פרשה" שלה?      בסוף 'קדש לי' מניחים חלק תשע אותיות.

כיצד מסיימה [לדעת השו"ע]?       אין מניחים חלק, ואם מניחים הוא פחות מתשע אותיות.

פרשת שמע:

היכן מתחיל כתיבתה?        בתחילת העמוד בראש השיטה.

היכן ריוח "שיעור פרשה" שלה?      יניח כשיעור תשע אותיות אחר 'על הארץ'.

257. כיצד כותב פרשת "והיה אם שמע"- בתפילין של ר"ת:

לדעת השו"ע:

היכן מניח ריוח "שיעור פרשה" שלה?       בשיטה העליונה.

כמה ריוח "שיעור פרשה" צריך להניח [לכל הפחות]?      תשע אותיות.

לדעת הט"ז:

היכן מתחיל כתיבתה [לפי יודי"ן]? בשיטה הראשונה אחרי רווח של פחות מכדי תשע אותיות קטנות.

כיצד סיים פרשת "והיה כי יבאך" הנמצאת לפניה? ישייר רווח של פחות מכדי תשע אותיות קטנות.

כיצד צריך להיות [לכל הפחות] שיעור הריווחים יחד? כשיעור תשע אותיות קטנות.

258. לפניך דלת פרשיות תפילין של רש"י, וד פרשיות תפילין של רבנו תם.

מתח קו בשורה הראשונה של כל פרשה – מהמקום שהסופר צריך להתחיל הכתיבה,

וכן בשורה האחרונה, מתח קו עד למקום שצריך לסיים הכתיבה. ראה לעיל בפרשת קדש:

צריך לאייר בגוף השאלה על פי התשובות שלעיל.

259. פרשיות של יד, שטעה הסופר ועשה:

סתומה במקום פתוחה, מה הדין?      פסולה.

פתוחה במקום סתומה מה הדין: לדעת השו"ע?      פסול.

לדעת הרמ"א והמשנ"ב?       כשר בדיעבד.

260. פרשיות של ראש, שטעה ועשה פתוחה סתומה, או הסתומה פתוחה.

מה הדין?        כשר, מפני שהן בבתים נפרדים.

מהו המנהג לכתחילה?         להקפיד לפי הפרי מגדים מחמיר אף בדיעבד.

261. פרשיות תפילין שהניח בהם רווח הראוי לשיעור פרשה, אבל נעשו שם נקבים, עד שלא נשתייר קלף חלק בשיעור הראוי. האים נקבים אלו ממעטים מהשיעור פרשה? 

פמ"ג - מסתפק.     קסת הסופר- לא נחשב ההפסקה.

262. שייר ריוח פחות מהראוי ל"שיעור פרשה". כגון בתפילין של יד בסוף פרשת קדש, הניח ריוח של ח' יודי"ן בלבד:

האם פרשת "והיה כי יבאך" כשרה או פסולה?       פסולה. 

כיצד יעשה אם עדיין לא התחיל לכתוב פרשת "והיה כי יבאך"? 
ישיר רווח בתחילת הפרשה שני שיטין.

263. פרשת "והיה כי יבאך" בתפילין של יד, שהתחיל לכתוב שיטה ראשונה לאחר שהניח מעט ריוח מהשרטוט [האנכי]:

מה דין הפרשה אם המשיך בתיבת שאר השיטין מהשרטוט? 
אם השאיר כשיעור תיבת 'אשר'  יש להחמיר אפילו בדעיבד ואם לא המשיך לפנים רק אות אחת או שתים אין אין להחמיר בזה בדיעבד.

כיצד יעשה אם כתב רק שיטה ראשונה? 
יראה לעשות גם שאר השורות באופן זה.

264. הניח בסוף פרשת "שמע" ריוח "שיעור פרשה", וכן בתחילת פרשת "והיה אם שמע" הניח ריוח שיעור פרשה. מה דין התפילין? 
כשרות.

265. תפילין של יד שהניח בתחילת פרשה והיה אם שמע פחות משיעור פרשה כגון ח' יודי"ן בלבד. מה דין פרשת "והיה אם שמע" אם:

לא שייר ריוח כלל בסוף פרשה "שמע"?      פסולה.

שייר ריוח ב' יודי"ן בסוף פרשת "שמע": לדעת הט"ז?     כשרה.

למנהג הספרדים?      פסולה.

שייר ריוח שיעור פרשה בסוף פרשת "שמע"?      כשרה.

שאלות ותשובות לסימן ל"ו

סעיף א'

1. "צריך לדקדק בכתיבת האותיות"- שלא תדמה לאות אחרת ושלא תשתנה צורתה.

לא דקדק באחד משני הדקדוקים, האם:
כשר או פסול?     פסול.
מועיל תיקון בתו"מ שכתב אחריו?       לא, משום שלא כסדרן.

2. לא דקדק בכתיבתו, וחיסר במקצת האות. כגון שחיסר כפיפת הראש של יו"ד האל"ף או הצד"י וכד', ועשאו כקו משוך בשוה:
האם כמות שהוא כשר או פסול? 
לדעת הגר"א כשר. לדעת המעשה רוקח פסול.

קראו תינוק כראוי, האם:

כמות שהוא כשר או פסול? 
לא מועיל קריאת תינוק, שכן האות פסולה על אף שצורתה הכללית עליה.

מועיל תיקון בתו"מ שכתב לאחריו? 
אם צורת אות עליה, לא יכול לתקן ויש למחוק האותיות (או לבטלן)

3. לא דקדק בכתיבתו ועשה "מקצת האות דומה לאות אחרת":

מי הם הראשונים והאחרונים המקילים בזה? 
ראשונים – הרא"ש ר"ת ורבנו ירוחם,     אחרונים - הגר"א והפר"ח.

מי הם הראשונים והאחרונים המחמירים בזה?
ראשונים – תרומה, יראים, הגהות מיימוניות,  אחרונים – מעשה רוקח, מהרלנ"ח.

מהי הכרעת המשנ"ב?  בס"ת, ובתו"מ שלא כתב אחריו?  יתקן.

בתו"מ שכתב אחריו?  יסמוך על המכשירין.

4. פרש כוונת דברי הרמ"א: "לכתחילה יכתוב בכתיבה תמה".

צריך להקפיד על צורת הכתיבה, תמה ושלמה בתמונות האותיות כפי שכתוב בגמרא והראשונים על פי הוראת הבית יוסף.

"אם שינה בצורת הכתב לא פסול" 

אם שינה בצורת האות, אך הקפיד על מה שכתוב בגמרא.

5. סתו"מ שכתבו בכתב ב"י (כמנהג אשכנז) ונמצא בהן אות או יותר שצורתן מכתב ספרדי או כתב הארי ז"ל האם כמות שהוא (או להיפך) כשר או פסול? 

כשר שכן התמונות של כל הכתבים כשרות . 

סעיף ב'

6. הסבר מה פירוש "כל אות צריכה להיות גולם אחד". 
הכוונה שיהיו מחוברים כל חלקי האות יחד. שלא יהיו רווחים בין חלקי האותיות. 

7. אות אלף שהיו"ד אינה מחוברת לגוף האות בהפסק דק, וכן האות בי"ת שיש הפסק באמצע ירכה וניכרת צורת האות.   מה הדין:

כמות שהוא כשר או פסול?    פסול.

תינוק קראו כראוי, כמות שהוא כשר או פסול? 
פסול, כי אינו "גולם אחד".

האם יש חילוק לדינא בין אם היה הפרוד בשעת הכתיבה או אחריו?

לא משנה.  חילוק זה רלוונטי רק להלכות היקף גויל.

האם מועיל תיקון בתו"מ או יש בזה "שלא כסדרן" ומדוע? 

קריאת התינוק עוזרת, ומותר לתקן כיוון שעיקר צורת האות עליו.

8. אות ה"א שכתבה כראוי, ולאחר הכתיבה נעשה נגיעה כחוט השערה בין רגלה ולגגה, וניכרת צורת האות. האם:
כמות שהוא כשר או פסול?     פסול.

מועיל לתקן בתפילין ומזוזות שכתב אחריו ומדוע? 

לא יועיל לתקן משום שכל שאין צורה אות עליו הלכה למשה מסיני פסול. וצריך לגרור את כל הרגל של הה"א. (ולרד"ך את כל הה"א)

9. ירך שמאל של אות ה"א וקו"ף, כמה צריך להיות המרחק בינו ובין הגג:
לכתחילה? 

בכדי שאדם בינוני יכירנו ויהיה מעל הבימה שקורא בספר התורה.

בדיעבד לכל היותר?       לא יותר מעובי הגג.

סעיף ג'

10. אלו אותיות צריך לתייג עפ"י המובא בגמרא?      שעטנזג"ץ.

מהו סודן של אותיות אלו והתגין עליהן? 
מדובר על מקטרגים גדולים והתגים מהווים מעין חרב כדי להינצל מהם.

האם בתו"מ צריך לתייג אותיות אלו כסדרן בשעת כתיבתן או לא, ומדוע? 

לא, כיוון שאינם ממש מהאות עצמה.  (ולגר"א יש לעשותן כסדרן עם האותיות)

11. לא תייג אותיות אלו, והיה ראש האות מרובע כתיקונו, מה דין הסת"ם:

לדעת השו"ע?      כשר.

לדעת הב"ח והגר"א?    פסול.

למסקנת המשנ"ב?    כשר, אלא אם עשה את ראש האות עגול. אבל נכון לחוש לשיטות הפוסלות.

12. לא תייג אותיות אלו, והיה ראש האות עגול. מה דין הסת"ם?

לדעת הרא"ם?    פסול.

לדעת הרמב"ם?  כשר.

לדעת המשנ"ב?   צריך עיון למעשה.

13. אותיות שעטנז גץ:

כמה תגין צריך לתייג בכל אחת מהן? 3      

אות שיש לה שני ראשים או יותר - על איזה ראש יעשה התגין? 
על הראש השמאלי.

כיצד יעשה בהן התגין:

עבים או דקים?    דקים.

נוטים או זקופים?   זקופים.

כקו פשוט דק או עם ראש קטן כעין זיינין?      כעין ז.

שוים בגובהם או האמצעי צ"ל גבוה יותר? 
לפי הקול יעקב האמצעי גדול משני התגים מצידו. לפי מנהג הסופרים המדקדקים השמאלי נמוך מהימני.

יוצאים משני קצוות ראש האות  - או מעט מבפנים?     באמצע.

14. נתחברו התגין במקום יציאתם מראש האות, ונראים כאות עי"ן או טי"ת או שי"ן קטנה,  הדבוקים בראש האות - מדוע הוא לעיכובא? 

היות ונחשב כאילו יש אות קטנה בין השיטין.

15. נתמלא הריוח שבין שני תגי שעטנ"ז ג"ץ בדיו, וחקק שם עם סכין להחזירן לצורת שני תגין כבתחילה. האם כשר או פסול?       כשר.

16. זה לשון השו"ע: "והסופרים נהגו לתייג אותיות אחרות" (והם תגי "השימושא רבא")

היכן נזכרת רשימת אותיות אלו?    בטור, בשם השימושא רבה והרמב"ם.

האם נהגו להוסיפן רק בתפילין או גם בס"ת ומזוזות? בתפילין.

באיזה אותיות יש להיזהר כשמתייג תיוגים אלו, ומדוע? 
בתגין של הוא"ו, או של יו"ד, כי בקל ישתנה האות על ידי זה.

17. עוד נהגו הסופרים לתייג אותיות בד"ק חי"ה:

כמה תגין יעשה בכל אות מהן?         אחד.

באיזה מקום באות יתייג?      בסוף האות בשמאל.

18. טעה הסופר והוסיף תגין על אחת האותיות שאין צריך לעשות עליהן תג  האם מעכב?       אינו מעכב.

19. היה אחד מהתגין מופסק ממקום חיבורו בגוף האות. האם כשר או פסול, ומדוע? 

פסול, שאינו חלק מהאות ונראה כאות קטנה בין השיטין. 

20. נמצא תג שאינו נוגע בגוף האות. האם מועיל לחברו:

לדעת המשנה ברורה? 

לכתחילה נכון להחמיר כ"יד אפרים". רק אם יודעים שכתבן מומחה, תלינן שנפרד אחר הכתיבה ומכשירין בהמשכה אל האות.

לדעת שאר הפוסקים, והמנהג היום? 
מקדש מעט וקול יעקב: בכל גוונא מהני, לחבר התגין לאות. וכן נוהגין.

קיצור כללי שלא כסדרן

21. האם יש דין "כסדרן" בין אברי גוף האות, דהיינו לכתוב אברי האות לפי סדר מסוים?       לא. 

22. האם יש דין "כסדרן" בתפילין ומזוזה גם ב"חצי אות" כגון שטעה וכתב ודשתחויתם (דל"ת במקום ה"א) ועצר שם מכתיבתו, ובא הסופר ומחק אבר שלם מהאותיות: שתחויתם עד שנתבטלו מצורתן (ונעשו כצורת חצי אות), ושוב חזר וכתב האות ה"א, והשלים אחריה כתיבת חצאי האותיות כסדרן. 

האם תיקון כזה מועיל או שהיה צריך למחוק כל האותיות:

לדעת המשנה ברורה? מועיל.

לדעת האבני נזר? לא מועיל.

למסקנת שבט לוי? לכתחילה יעשה כאבני נזר, בדיעבד אם עשה כהפמ"ג- כשר.

לדעת המשנה ברורה, האם מועיל "לפסול" כל אות ע"י שיעשה הפסק בגוף האות- או שצריך דוקא לבטל צורתן ממש? 

צריך לבטל צורתן ממש, שלא יכירן התינוק. פחות מזה הוא "שלא כסדרן"  לכל הדעות והשיטות!

23. איזה תיקוני פסול, מותר לעשות בת"ומ ואין בהם משום "שלא כסדרן"?

כל אות שצורתה עליה, אפילו אם פסולה, מותר לתקן בתו"מ.

24. "נכון להסופר שיזהר בתו"מ שלא להניף ידו על שום אות לתקנו":
מה החששות בזה? 
שלא כסדרן, וחק תוכות.
מה התנה החיי אדם עם הסופר שלו, ומדוע? 
שלא להניף עליהם ברזל מחשש חק תוכות.
כיצד תהיה הנהגת הסופר בעסקו ב"מלאכת שמים"? 
שיזהר הסופר במלאכתו לאט לאט. שלא להעתיק ידו מן האות עד שיעמידנו על תמונתו כדין.

25. או"ת בי"ת שמתקנו בכתיבה-
מתי אין בתיקונו משום "שלא כסדרן"? 
מתי יש בתיקונו משום "שלא כסדרן"? 
כמו שאלה 23.

דברים אחדים מענין חק תוכות

26. כתב אות י' בלא קוצו השמאלי למטה. האם מועיל לחקוק מעט מעובי הגג מבפנים, ועי"ז יהיה עוקץ שמאל לי' או לא? מדוע? 

לא. זה נחשב לחק תוכות ומעכב. כיוון שבלא הקוץ לא היה מתכשר האות.

27. באיזה עניין על הסופר להיזהר בו מאוד ומדוע? 

עניין חק תוכות - עניינו ארוכין. לכן יזהר לפני הגירוד, היות והדמיון מטעה את הסופר לומר שצורת האות עליו – הוא מכיר את האות.

אות אל"ף

28. מדוע המשנת סופרים לא מציין מתי כשר בדיעבד או לכתחילה? 

או שזה "פשיטא", או שזה תלוי במשתנים, או שהוא בעצמו נותר בספק.

29.  נקודה עליונה:

מהי תמונתה? 
כעין יו"ד, ועוקץ קטן עליה.

האם ראשה צריך להיות שווה לשרטוט או נוטה? 
נוטה.
האם צריך לעשות עוקץ נוסף למטה בשמאל:
למשמעות הבית יוסף?
 לא צריך.
למשמעות הפרי מגדים? 
צריך, בקסת הסופר כתב לחלק בין כותב בכתב קטן שלא צריך כדי שלא יפסול, לבין כתב גדול שצריך.
באיזה מקום יחבר קצה ירכה עם גוף האות? 
באמצע הגג.

30. נקודה תחתונה:

מהי תמונתה? 
לפי משנת סופרים כעין י'.     לפי האר"י כד'.

כמה צריך להיות שיעור ריחוקה מראש קו האמצעי? 
כשיעור עובי קולמוס וחצי. (דהיינו יותר מעובי קולמוס)

הסבר מהו "עובי קולמוס": 
עובי קולמוס נקרא רוחב הקו היוצא מן הקולמוס כשהוא כותב.

מהיכן יוצא העוקץ שבה מימין או משמאל? 
למטה מצד ימין.

כנגד מה  יהיה מכוון עוקץ זה? 
כנגד עוקץ שמאל של נקודה עליונה.  (מדובר בכוונות הכתיבה, ולא קשור לצורת האות)

31. קו האמצעי:

האם בסופו בצד ימין צריך להוסיף עוקץ דק עולה כלפי מעלה או שצריך לעקם את גוף הקו מעט כלפי מעלה? 

צריך לעקם קצת כלפי מעלה.

32.יו"ד עליון או תחתון שאין ניכר בו הראש ונראה כקו משוך בשווה. האם?

כמות שהוא כשר או פסול?       פסול.

מועיל תיקון בתו"מ שהמשיך הכתיבה אחריו?      למ"ב אסור, ולמקדש מעט מותר.

מועיל להוסיף ראש, בתו"מ שלא המשיך הכתיבה אחריו? 

כן.

היכן מבוארים פרטי דין זה לעניין אופן התיקון ע"י גרירה בסכין? 

סוף סעיף יח'.

עוד אילו אותיות דינן שווה לדין זה של חסרון היכר ראש?        שי"ן, עי"ן, פ"א, צד"י.

יו"ד עליון או תחתון שנפסק במקום חיבורו לגוף האל"ף:

האם כמות שהוא כשר או פסול?       פסול.

היכן מבוארים פרטי דין זה לענין אופן התיקון בתו"מ? 
שולחן ערוך סימן לב' סעיף כה'.

אות בי"ת

33. מה הטעם להוספת תג קטן בסוף הגג?

כאשר שואלים את האות ב' מי בראך? בתשובתה, מראה להם האות ב' את העוקץ יש לה למעלה בצד שמאל המכוון כלפי מעלה המרמז שה' בראה.

לאיזה צד צריך להיות נוטה העוקץ הקטן שבקצה הגג בימין, ומדוע? 

נוטה לכיוון האות א', לרמוז ששמו של בוראה אחד.

34.  למעלה בימין, האם צריך להיות בעיגול - או מרובע בזוית? 

מרובעת בזוית.

מה הטעם לעשיית עקב עב למטה בימין מושבה? 

כי תמונתה כמו ד' בתוך גרון של ו'.

באיזה שיעור ראוי לעשות אורך ורוחב הבי"ת, ומדוע?

[הטעם בשעה"צ ס"ק ד] שלושה קולמוסים, לכתחילה ראוי שהאורך והרוחב יהיו שווים. וגם כדי שהבי"ת לא תיראה כנו"ן כפופה.

אם למטה עגולה, ונראית כאות כ"ף- מה הדין? 

זהו שינוי צורה, שאי אפשר לתקן בתפילין ומזוזות.

מה הדין אם למעלה עגול ולמטה מרובעת? 

פסולה, אבל אם תינוק מכירה אפשר לתקן בתו"מ בהוספת דיו.

מה הדין אם עשאה צרה כנו"ן?

לא מועיל להוסיף דיו ולהאריך גגה, מהטעם של כתיבה שלא כסדרה.

35. מתי כשר, ספק ופסול-

בי"ת כשרה כאשר:        מרובעת.

הבי"ת פסולה כאשר:           עגולה או נראית כמו נ.

הבי"ת בספק (וצריך לשאול תינוק) כאשר:       יש ספק אם היא עגולה או מרובעת.

לא נזהר בעשיית הריבוע למטה ונראית כאות כ"ף. האם:

כמות שהוא כשר או פסול?    פסול.

מועיל להראות לתינוק?       לא.

עשאה למעלה עגולה קצת, ולמטה מרובעת כהלכתה. האם:

כמות שהוא כשר או פסול?     יש אומרים שכשר (רבינו ירוחם) ויש אומרים שפסול (פמ"ג).
מועיל להראות לתינוק?        כן.

קראו התינוק כראוי, כיצד יתקן בתו"מ שכתב אחריה? על ידי שירבע בדיו.  

עשאה צרה מאוד ברחבה, ותינוק קראו לנו"ן. האם מועיל תיקון בתו"מ שכתב אחריה? 

לא.

אות גימ"ל

36.  האם ראשה צריך להיות צר – או עב כעובי קולמוס?    כעובי הקולמוס.

מאיזה מקום בראש יוציא ירכה, מקצהו בימין או באמצע, ומדוע? 

מאמצעו, כמו כל ראשי שמאל שבאותיות שעטנ"ז ג"ץ שדומות לאות זי"ן. הטעם, לצורך תיוג האות שראשה כזי"ן.

37. כמה תגים יעשה על ראשה?          שלושה.

    היכן מבוארים פרטי דיני תגין?       בתחילת סימן זה.

38.  כדי שיוכל להסמיך אות ליד הגימ"ל, האם ירך ימין צריך לעשותה בשיפוע מעט לצד ימין, או לעשותה זקופה ויורדת ארוכה למטה יותר משאר אותיות:

לדעת המשנ"ס? 

זקופה ויורדת ארוכה למטה יותר משאר אותיות.

למנהג היום? 

(ראה לשכת הסופר סוף ס"ק ז) אינה נמוכה משאר אותיות אלא באלכסון קל לצד ימין.    

כיצד מסתיים למטה:   עב כעין ראש, או דק?         דק.

מול ירך שמאל – או יורד מעט למטה ממנו? 
רגל ימין יורדת מעט נמוך מרגל שמאל.

39. ירך שמאל:
הקו שמחבר את ראש היו"ד לרגל ימין, האם:

יהיה נוטה כלפי מטה, בשיפוע הרבה – או בשיפוע מעט? בשיפוע מעט

יהיה בדקות כמו ירך יו"ד – או קצת עבה, ומדוע? עבה - כדי שתהיה כמו נון כפופה

ראש היו"ד, האם:
צריך להיות עקום – או משוך בשווה? עקום

צריך לעשותו ישר – או מוגבה קצת, בהטיה מעט כלפי מעלה? בהטיה.

40. רגל ימין שעשה את סופה עב כעין ראש, מה הדין ?

(שעה"צ ס"ק ג, ביה"ל ד"ה ורגל ימין) לדינא הסתפק וכתב שראוי להחמיר על כך.

רגל ימין שסיימה בשווה לירך שמאל:

כמות שהוא כשר או פסול ? 
(ביה"ל ד"ה ורגל ימין ואעפ"כ לדינא הכל) צריך עיון.

האם מועיל תיקון בתו"מ שכתב אחריו, וכיצד? 
(ביה"ל סוף ד"ה וגם לא יהיה) יוסיף דיו.

ראש היו"ד שבשמאל, שעשאה עקומה כלפי מטה:

כמות שהוא כשר או פסול? 
(ביה"ל ד"ה וגם לא יהיה) צריך עיון.

האם מועיל תיקון בתו"מ שכתב אחריו? 
(שם) מועיל.

נדבקה ירך שמאל ברגל ימין בשעת כתיבה ונעשתה כעין נו"ן- האם:

מועיל לבטל צורת האות ושוב להשלימה בכתיבה, או שצריך דוקא לגרור כל ירך שמאל?  

יגרור הירך בלבד, ולרד"ך את כל האות.

היכן מבואר דין זה?      סימן לב סעיף י"ח.

אות דל"ת

41. האם אפשר לעשותו צר - או צ"ל ארוך לפחות שלושה קולמסים ? 

צריך שיהא גגה רחב. ארוך לפחות שלושה קולמוסים.

האם יכול לעשותו בסופו בימין עגול מעט - או שצריך להיות מרובע בזוית חדה?
מרובע בזוית חדה כדי שלא יראה לתינוק כאות רי"ש.

היכן צריך להיות תג קטן  (פינה חדה)?  
בפינה הימנית- כדי שלא תדמה לריש. (מצד שמאל למעלה) (כיום נוהגים לעשות גם "עקב")

מה הטעם בהוספת תג בקצה גגה (המכונה "עוקץ שעל פניה") ? 
האות דל"ת מורכבת משני וא"ו, ועוקץ זה מרמז על ראש הוא"ו האחת  (ה"עקב" מרמז על ראש הוא"ו השניה)

42. האם הרגל יוצאת מקצהו בימין או מעט בפנים (שיהיה עקב) ומדוע ?
מעט בפנים, כדי שלא ידמה לתינוק כרי"ש.

האם צריך לעשותו את הרגל ארוך יותר משיעור גגה - או מעט קצר ממנו? 
מעט קצר ממנו, שלא ידמה לתינוק ככ"ף פשוטה (ך)

לאיזה צד צריך להיות הרגל נוטה באלכסון? 
ימין.

43. עשה רגלה ארוכה מעט מגגה, וספק בעינינו אם נדמית לכ"ף פשוטה . מה הדין ? 
יראה לתינוק כדי לפשוט הספק.

עשה רגלה ישרה בלא שיפוע לימין. מה הדין ? 
משנ"ס - כשר בדיעבד.  קסת הסופר - פסול.

לא עשה עקב בולט בימין גגה וספק בעינינו אם נדמית לרי"ש. מה הדין? 
יראה לתינוק כדי לפשוט הספק.

עשה רגלה קצרה בדיוק כשיעור אות קטנה:

כמות שהוא - כשר או פסול ? 
כשר.

האם צריך להראות לתינוק ? 
(משנ"ב סימן לב ס"ק מג) לא. התינוק בכל מקרה יקרא את זה כמו שהוא.

הראה לתינוק ולא הכירה - כשר או פסול ? 
(סימן לב ס"ע טז) למשנ"ב צריך להחמיר.
למקדש מעט יש להקל בתפילין ומזוזות שהמשיך לכתוב.

טעה וכתב ה"א במקום דל"ת :

אילו תיקונים אסורים משום "חק תוכות"? 
לגרד את הרגל (היו"ד הקטנה) , לגרד את הגג.

אילו תיקונים יכול לעשות בס"ת או בתו"מ שלא כתב אחריו ? 
לגרור הגג עד שיהא כצורת וא"ו או לגרור גם רגל ימין כולה (ולא ישאיר אפילו כמלוא יו"ד)

אות ה"א

44. האם יכול לעשות בצידו הימני עגול מעט או שצריך להיות שם מרובע כדלת ? 
לכתחילה שיהיה מרובע כמו דל"ת.

היכן יש לעשות "תג"? בקצה השמאלי של הגג.

מאיזה מקום בגג יוציא רגלה - מעט בפנים או מקצהו בימין:

לדעת המשנ"ס אין צריך לעשות לה עקב כמו בדל"ת.
להמנהג היום לעשות עם עקב כמו בדל"ת.

45. רגל ימין:
האם נוהגים לעשותה נוטה מעט לימין כירך הדל"ת או לא? 
לפי מקדש מעט לא צריך להטות את ירכה, אך מנהג סופרים להטות הירך כמו בדלת.

46. רגל הפנימי:
עד כמה תהיה רחוקה מהגג? 
בכדי שהקורא יוכל לראות בבירור שאינה נוגעת, אבל לא יותר רחוקה מעובי הגג. (כמרחק עובי הגג)
האם מקומה צריך להיות כנגד אמצע הגג או בקצה השמאלי? 
בקצה השמאלי, ואם עשה באמצע יש לתקן.
האם תהא למעלה עבה או דקה? 
הנקודה תהיה לכתחילה דקה למעלה ועבה למטה כעין יוד הפוכה.
האם עוביה למטה צריך לעקם הרבה לצד ימין או קצת בלבד?    קצת.
כמה יהיה שיעור אורכה מלמעלה למטה לכל הפחות?
אורך הנקודה לא יפחת מאורך יוד עם עוקץ תחתון שלה .

47. רגלה הפנימית נוגעת בגגה בנגיעה דקה כחוט השערה ותינוק קוראו כראוי :
 מה הדין? 
אם נגע בגגה נגיעה קטנה כחוט השערה פסולה אף שהתינוק יודע שהוא ה"א .
היכן מבואר דין זה? 
בסימן לב' סעיף י"ח.

עשה רגלה הפנימית כנגד אמצע הגג:
כמות שהוא כשר או פסול? 
פסול.
כיצד יתקן בספר תורה או בתפילין ומזוזות שלא כתב אחריו? 
יגרור הרגל ויכתוב מחדש.
כיצד יתקן בתו"מ שכתב אחריו, והאות ה"א נמצאת בסוף התיבה? 
יגרור את הגג.
מה הדין בתו"מ שכתב אחריו, והאות ה"א נמצאת באמצע תיבה, ומדוע? 
כשר בדיעבד כי יש מהראשונים שכתבו שזו צורת האות ה"א.
אות ה"א ראשונה בשם השם, שעשה העוקץ שבקצה רגלה הפנימי ארוך ועב, איזה חשש יש בזה? 
נחשוש לאות ק'.
עשה אורך רגלה הפנימית קצר משיעור אות קטנה ותינוק מכירו לאות:
כמות שהוא כשר או פסול? 
לרא"ש כשר אם תינוק מכירו, לרמ"א פסול.
האם מועיל תיקון בתפילין ומזוזות ? 
אם תינוק קוראו לה"א אפשר לתקן.
עשה רגלה הפנימית קצת גבוה, כנגד אמצע רגל ימין ולא כנגד סופה. מה מסקנת המשנת סופרים בזה? 
יש להקל בזה על ידי קריאת תינוק.

אות וא"ו

 48. מה צורת ורוחב ראש הוא"ו? 
צריך ראש הוא"ו שיהיה קצר לא יותר מעובי הקולמוס שלא ידמה לריש. וטוב שתהא ראשה עגולה לצד ימין שלא תהיה דומה לאות ז' . צריך שפניה יהיו מאונכים ולא באלכסון .

כמה יהיה שיעור רוחבו לכל היותר, ומדוע? 
עובי קולמוס כדי שלא יהיה דומה לר'.

כיצד להיות בצד ימין – בזוית או בעיגול, ומדוע? 
עגול שלא יהיה דומה לז.
פניה בשמאל, האם צריך שיהיו באלכסון – או ישרים (שווים) במאונך לשרטוט? 
ישר.

49. שיעור אורך רגלה-
כמה צריך להיות ארכה (לפי עובי הקולמוס) מלבד עובי ראשו? 
שני קולמוסים.
מדוע לא יקצר משיעור זה? 
שמא תדמה ליו"ד.
מדוע לא יאריך משיעור זה? 
שלא תדמה לנו"ן.

האם רגלה צריכה להיות:
שבורה באמצע, או פשוט בשווה? 
רגלה צריכה להיות פשוטה בשווה ולא שבור באמצע.
שווה בעוביו בכל משך אורכו – או שיהיה הולך ומתמעט עד שנעשה חד מלמטה? 
העובי מתמעט ותלך עד שתהא חדה למטה.

50. עשה רגלה קצרה:
אימתי פסול? 
כאשר אין יותר מיו"ד.
אימתי מועיל לשאול תינוק? 
אם הוא קצת יותר מיו"ד.

עשה רגלה ארוכה:
אימתי פסול? 
כאשר הוא בגודל נ סופית.
אימתי מועיל לשאול תינוק? 
אם הוא קצת פחות מנ' סופית.

עשה ראשה רחב:

אימתי פסול? 
כאשר דומה לרי"ש.
אימתי מותר לשאול תינוק? 
כאשר קצרה מרי"ש.
טעה וכתב דל"ת במקום וא"ו כיצד יתקן לדעת המשנת סופרים? 
הסתפק אם מספיק לגרור רק את הגג או שצריך לגרד את כל האות.

אות זי"ן

51. ראשה:

האם צריך להיות צורתו כמלבן, או מרובע קולמוס על קולמוס?    מרובע.

האם אפשר לעשותו קצת עגול בצדדיו - או יש להקפיד שיהיה שם מרובע, ומדוע? 

אין לעשותו עגול- כי יש לדין זה מקור בתלמוד, וצריך להיות מרובע מפני הסוד.

האם ראוי לכוון שיצא משני צידי הרגל באופן שווה - או לא,  ומדוע? 

כן שיהיה באמצע באופן שווה, שלא ידמה לאות וא"ו או דל"ת.

כמה תגין יעשה על ראשה? שלושה.

52. רגלה:

כמה צריך להיות שיעור אורכה, מלבד עובי הראש? 

לא ארוך יותר משני קולמוסים.

האם צריך ליהיות שבור באמצעו - או לא? 

הרגל צריכה להיות פשוטה ולא שבורה.

כיצד עושים את רגלה?

דק ביציאה - שפיץ ומתרחב ונהיה עבה כשמגיעים לחצי ושוב מצטמצם עד הסוף שחוזר להיות שפיץ.

מה הוא ההבדל בין אורך ירך הזי"ן, לירך נו"ן פשוטה? 

ז'- שני קולמוסים.   ן'- שלושה קולמוסים.

53. עשה רגלה קצרה כשיעור אות קטנה. מה דעת:

הרמ"א, דרך החיים ושערי אפרים? 

שאם התינוק יודע לקרוא את האות כמו שצריך למרות שהתקצר כשר, ואם לא פסול.

ומוסיף הרמ"א שאם לא נשאר צורת האות כתיקנה אפילו אם התינוק מזהה נכון פסול.

הפמ"ג? להקל.

המשנ"ס במסקנתו? 

להחמיר. אם התינוק לא זיהה לא יועיל תיקון בתפילין ומזוזות כי זה שינוי צורה.

מה הדין אם האריך רגלה:

יותר משיעורה הראוי? 

אם ברור לנו שהשתנתה צורתה – לא יועיל להראות לתינוק. אם לא ברור לנו – יש להראות לתינוק.

בתוספת של עובי קולמוס? 

הפמ"ג הסתפק. שאר האחרונים פוסלים.

הוציא רגלה סמוך לקצה ראשה בצד ימין. איזה חשש יש בזה? 

שידמה לאות ו'.

אות חי"ת

54. ראשיה:

האם צריכים להיות כראש וא"ו או כראש זי"ן, ומדוע? שני זיינים. יש עיקר לתמונת הח' מהתלמוד

כיצד נכון לעשות ראשה הימני בקצהו למעלה, בזוית או בעיגול? בעיגול

עד כמה יהיה שיעור הריווח שבין שני ראשיה? לא יותר מעובי הקולמוס

התג  בראשה השמאלי:

האם צ"ל קטן או גדול? במשנת סופרים כתב שגדול. בקסת הסופר כתב שקטן

האם צריך לעשותו באמצע הראש השמאלי - או באמצע האות? בראש רגל שמאל

כיצד נוהגין לעשות היום? ממש בצד שמאל.

55. החטוטרת:

האם צריך לעשותה גבוה הרבה עד שיהיה השיפוע חזק, או די להגביהו מעט, שיהיה בשיפוע קל בלבד?       
אין צורך להגביהו כל כך, די בשיפוע קצת. זה לשון ר"ת "וחי"ת צריכה כעין חטוטרת גמל, מעט גובה, באמצע גגה. (ראה תוספות מנחות דף כט ע"ב ד"ה דחטריה לגגיה דחי"ת)

היכן מקום חיבור החטוטרת:  בקצה הראשים מפנים.

מדוע אין לעשותו דק כעובי התגים, אלא עב קצת? 
[ראה ביה"ל סימן לב סעיף טו, ד"ה ניקב רגל ימיני]. [וראה בקסת הסופר סימן ה, לפי קבלת האר"י ז"ל, עובי קוי החטוטרת.] לחשש לשיטה שיש שיעור לאותיות. קסת הסופר מביא מקבלת האר"י שיש לעשות את החטוטרת שעל רגל הימין עב, ועל שמאל דק. כיוון שלפי הגמרא יתכן לפרש שאין מספיק שיישאר רק חלק דק מעוביו.

56. רגליה- כיצד יעשה צורתן - כרגל אות וא"ו או זי"ן?
[ראה בקסת הסופר, צורת רגל ימין לפי קבלת האר"י ז"ל]  הבית יוסף כותב שצריך לעשות את שתי הרגליים כמין זי"ן, אך קסת הסופר מביא מקבלת האר"י לעשות את רגל הימיני וא"ו.

57. חי"ת דרש"י- האם גגה נראה כשני ראשים המחוברים ע"י חטוטרת - או כגג פשוט משוך בשוה, כשאר גגי האותיות? 
כגג פשוט משוך בשוה, כשאר גגי האותיות.

מהי "חטוטרת" לדעת רש"י? 
כעין "מקל"  בקצה השמאלי של הגג.

58. הרחיק הרבה בין הראשים, ועי"ז נעשה החטוטרת רחב בלא שיפוע. האם:

כמות שהוא כשר או פסול? פסול.

מועיל תיקון בתו"מ שכתב אחריו? 
לא מועיל ואין לו תיקון, מפני שינוי צורה.

עשה הראשים כתמונת וא"ו או דל"ת. מה הדין:

בתו"מ שכתב אחריו, ואינו יכול לתקן? 
כשר בדיעבד, מפני שלא נשתנה צורתה.

בספר תורה, או בתו"מ שלא כתב אחריו? 
צריך לתקן.

לא עשה בה המקל:

כמות שהוא כשר או פסול? 
כשר בדיעבד.

האם צריך להוסיף המקל? 
יש לתקן ולהוסיף מקל (ר' עקיבא איגר).

כתב ירך החי"ת קצרה כשיעור אות קטנה:

האם כשר או פסול או שצריך לשאול תינוק?    כשר.

שאל תינוק ולא קראו לאות, מה הדין?  יש להחמיר.

אות חי"ת שנפסק החטוטרת בשני מקומות חיבורה לזייני"ן, וההפסק אינו ניכר להדיא. האם:

כמות שהוא כשר או פסול? פסול.

מועיל לתקן בתו"מ? מועיל.

אות חי"ת שנפסקה החטוטרת למעלה, או בשני מקומות חיבורה לזייני"ן, וההספק ניכר להדיא. האם מועיל לתקן בתו"מ? 
לא מועיל, נתבטל ממנו שם חי"ת.

אות חי"ת שנפסקה החטוטרת למעלה,  וההפסק ניכר להדיא. האם מועיל לתקן בתו"מ? 
[משנ"ס וביה"ל ד"ה ואם] במשנת סופרים חשב להקל אך בביאור הלכה כתב שאם נראים ממש כמו שני זיינים אסור לתקן.

59. מה הדין אם:

עשה החטוטרת דר"ת נמוכה ועבה ונדמית כחי"ת דרש"י, ושאר חתי"ן הן כר"ת?       
כשר בדיעבד.

האריך גגה הרבה?       
כשר בדיעבד, כל עוד לא נשתנתה צורתה.

לא עשה מקל בגגה? 
כשר בדיעבד, אבל יש לתקן.

אות טי"ת

60. ראש ימני:
האם צידו הימני צריך להיות בזוית או בעיגול, מדוע? 
(הטעם בקסת הסופר בשם הב"י) בעיגול, אם הוא יהיה מרובע, יהיו חייבים לעשות עליו את התגים מצד אין מעבירים על המצוות.
האם כפיפתו כלפי מטה, צריכה להיות הרבה או מעט?    מעט.

61. ראש שמאלי:
מאיזה מקום יוציא רגלה - מקצהו בימין או באמצעו?    באמצעו.
כמה תגין יעשה על ראשה? 
שלושה תגין, כנהוג בשעטנ"ז ג"ץ.

62. האם צידה הימני למטה צריך להיות בזוית או בעיגול, מדוע? 
עגול, כיוון שצידה הימני צריך להיות כמו כ"ף.

האם צידה השמאלי למטה צריך להיות בזוית או בעיגול? 
(מדויק מלשון המשנ"ס) זווית.

63. עשה ראשה הימני פונה לשמאל בלא כפיפה כלפי מטה:
מה הדין כמות שהוא? 
אם לא היה כפוף כלל, יעשה שאלת תינוק.
קראו תינוק כראוי, האם צריך לתקן? 
כן, מועיל תיקון.
לא קראו תינוק לאות, מהי הסתפקות המשנ"ס להכשיר? 
מכיון שאולי תינוק לא רגיל בצורת אות ט' ללא כפיפה.
נגעו הראשים זה בזה כחוט השערה- האם כמות שהוא  כשר או פסול?    פסול.
אימתי צריך למחוק האות, ואימתי מועיל תיקון להפריד הנגיעה? 
בתפילין ומזוזות ניתן להסתפק בהפרדה. בס"ת או אם לא כתב אחרי כן בתפילין ומזוזות, ימחק את האות.
עשה קצוות ראשה השמאלי עגול בלא זוית אבל ג' תגין עליו. מה הדין? 
צריך עיון אם בדיעבד כשר.
חיבר ירך שמאל לצידו הימני של הראש. האם מעכב?     לא.
כפף ראשה הימני עמוק לתוך חללה עד סמוך למושב, אך אינו נוגע במושב, מה הדין:
בס"ת, או בתפילין שלא כתב לאחריו?    יתקן.
בתפילין שכתב לאחריו? 
בדיעבד אפשר לסמוך על הראשונים שמקילים.
כפף ראש ימני עמוק לתוך חללה עד שנגע קצהו במושבה האם:

כמות שהוא כשר או פסול?      פסול.
בס"ת מותר להפריד הנגיעה - או שצריך לבטל האות מצורתה ולתקנה? 
צריך לבטל צורתו ויכתבנה מחדש.  (ולרד"ך ימחקנה לגמרי)
בתו"מ שכתב אחריו, מועיל להפריד הנגיעה או לא? לא מועיל תיקון.

אות יו"ד

64. ראשה:
כמה יהיה שיעור רוחבה לכל היותר ומדוע? 
גופה יהיה כמלא קולמוס ולא יותר כדי שלא תדמה לאות רי"ש.

האם פניה צ"ל נוטין בשיפוע כלפי מעלה - או שוין במאונך לשרטוט?    מאונך.
כיצד צריך להיות בצד ימין, בזוית או בעיגול? 
ראשה צריך להיות עגול למעלה, אך אם עשאה בזוית כשרה בדיעבד.

65. רגלה:
האם צריך לעשותה יורדת ישר כלפי מטה - או נוטה בשיפוע לצד שמאל? 
בשיפוע לצד שמאל.

האם יכול להאריך רגלה - או צריך לעשותה קצרה, ומדוע? 
קצרה. שלא תדמה לוא"ו ותפסל על ידי קריאת התינוק.

66.היכן צריך להיות התג שעל ראשה?       בפינה השמאלית.

האם צריך לעשותו גדול ועבה - או קטן ודק, ומדוע? 
קטן ודק, שלא יהי דומה ללמ"ד.

היכן צ"ל עוקץ שמאל תחתון? [המכונה עוקץ דר"ת] 
כנגד העוקץ העליון.

כמה צריך להיות שיעור קוץ שמאלי תחתון? 
[משנ"ס בסופו] כמין נקודה או מעט יותר יוצא מגוף היו"ד.

איזהו קצר יותר:

תג העליון או עוקץ שמאל התחתון?     עוקץ שמאל תחתון.

רגל ימין או עוקץ שמאל התחתון?        עוקץ שמאל תחתון.

מדוע יזהר שלא להאריך הרבה עוקץ שמאל התחתון?    שלא ידמה לאות חי"ת.

67. עשה רגלה ארוך, מה הדין? 
פסול אם דומה לו'.

האריך עוקצה השמאלי עד שנעשה שוה למטה לרגל ימני. האם:

כשר או פסול, ומדוע?      פסול -  אם דומה לח'.

איזה תיקון אינו מועיל בס"ת, ומדוע?    גרירה - דהוי חק תוכות.

כיצד יתקן בס"ת?
ימחק כל האות (דחה את האפשרות למחוק רק את הקוץ).

לא עשה עוקץ שמאלי תחתון. האם כמות שהוא כשר או פסול?
למשנ"ב פסול. לספרדים כשר אם כי ברור שעדיף לעשותו.

מועיל תיקון בתפילין ומזוזות להוסיף העוקץ - או לא, משום שלא כסדרן? 
מועיל.

לא עשה רגל ימין. האם  כמות שהוא כשר או פסול?      פסול.

מועיל תיקון באמצע תפילין ומזוזה להוסיף רגל - אם תינוק קוראו כראוי?
לא מועיל כיוון שאין כאן צורת אות.

עשה תג העליון גדול ועב, "ונדמית" כעין למ"ד קטנה. האם:

כמות שהוא כשר או פסול?     פסול.

בתו"מ, מועיל תיקון או לא?     לא.

בס"ת, מספיק לגרור את התג בלבד ושוב לכתבו כראוי - או שצריך לגרור כל האות ולכתבו מחדש? 
לגרור כל האות ולכותבו מחדש.

בס"ת בשם הקודש, האם מותר לגרור האות - או לא?           אסור.

עשה תג העליון גדול ועב, "ונראית ממש" לעין כל כלמ"ד קטנה. האם בס"ת בשם קודש מותר לגרור האות - או לא? 
כן - יגרור עד שתהא נקודה קטנה ואז יוסיף את התוספות למעלה ולמטה.

לא עשה תג עליון. האם לדעת הראשונים, כמות שהוא כשר או פסול? 
[ביה"ל ד"ה גם צריך להיות] יש ראשונים שפסלו ויש שהכשירו.

צריך לחוש לדעת הראשונים ולהוסיף התג, או לא? יש לחוש להם ולהוסיף.

אות כ"ף כפופה

 68. גגה ומושבה:

פניה בשמאל, האם צריך שיהיו באלכסון - או ישרים [שוים] במאונך לשרטוט?    מאונך.

במה צריך ליזהר בשיעור רחבן, ומדוע? 
שלא יהיה קצר מידי כדי שלא יהיה כמו נו"ן.

69. כיצד צריך לכתבה מאחוריה - למעלה ולמטה, ומדוע? 
עגול כדי לא תהיה דומה לבי"ת.

כמה יהיה שיעור חללה, לכל הפחות? 
עובי הקולמוס.

70. קיצר הרבה ברחבה. מה הדין? 
שאלת תינוק.

עשאה כמין זווית למעלה, ועגולה למטה. האם:

כמות שהוא כשר או פסול?    פסול.

מועיל תיקון בתו"מ כאשר תינוק קוראו לאות- או שיש בזה משום "שלא כסדרן"? 
מועיל.

עשאה עם זוית למעלה, ועגולה למטה. האם כמות שהוא כשר או פסול?     פסול.

מועיל תיקון בתו"מ כאשר תינוק קוראו לאות- או שיש בזה משום "שלא כסדרן"    מועיל.

מועיל לתקן ע"י גרירת הזוית עד שתהא עגולה- או שצריך דוקא ע"י כתיבה, להוסיף מעט דיו לעשותה עגולה? 
חייב להוסיף דיו לעשותה עגולה.

עשאה עם זוית למטה, ועגולה למעלה. מה דינה?    
שינוי צורה גמור, ולא ניתן לתקן בתו"מ..

אות כ"ף פשוטה

71. מדוע גגה צריך להיות קצר משיעור רגלה?     שלא תדמה לרי"ש.

כיצד מכנה הט"ז את הסופרים שמאריכים הגג הרבה?    בורים.

72.  רגלה: כמה צריך להיות שיעור אורכה?      כפול מהגג.
מדוע יזהר לא לפחות משיעור זה? 
כדי שאם יהיו כופפין אותה תוכל להיות כ' כפופה, שאין חילוק בין פשוטה לכפופה רק שזה פשוטה וזה כפופה, כי יש מחמירין ופוסלים בזה אפילו בדיעבד.

73. כיצד צריך לכתבה מאחוריה למעלה - בזוית או בעיגול, ומדוע? 
בעיגול, כמו רי"ש  כדי שלא תהיה דומה לדל"ת.

74. עשה רגלה קצרה משיעור "כפליים מן הגג", אבל נראית ככ"ף. האם מעכב בדיעבד או לא:

לדעת הט"ז והדגול מרבבה? [ביה"ל ד"ה אם האריך] פסול, מעכב בדיעבד.

לדעת שאר האחרונים? [ביה"ל שם] כשר ולא מעכב.

עשה רגלה קצרה מדאי. מהו החשש בזה, ומה הדין? 
החשש שתדמה לאות רי"ש.  מראים לתינוק.

עשה גגה קצר מדאי. מהו החשש בזה, ומה הדין? 
אם יקצר את הגג יותר מדאי האות עלולה להידמות לתינוק כאות וי"ו ארוכה או כאות נו"ן פשוטה.

עשה גגה ארוך מדאי עד שנדמית לרי"ש- האם מועיל לתקן בתו"מ כשכתב אחריו?          לא.

כיצד יתקן בס"ת? אם יכול להאריך הרגל למטה יאריך, ואם לאו ימחק הכל ויכתוב מחדש.

איזה תיקון אינו מועיל אף בס"ת? 
אין לגרור קצת מן הגג עד שיהיה דומה לאות כ"ף פשוטה דהוי ליה חק תוכות.

עשאה עם זוית למעלה. מה הדין, וכיצד מועיל לתקן? 
פסולה וצריך לגרור את כולה ולכותבה מחדש או שיוסיף עליה דיו לעשותה עגולה.  (מועיל אף בתו"מ להוסיף דיו כי צורת כ' עליה)

נמשך קו עב מקצה הירך לצד שמאל, ונדמית ככ"ף כפופה. האם כשר כיון שהיא עדיין כ"ף, או פסול, ומדוע? 
פסול - "כל אותיות הכפולין באל"ף בי"ת, כותב את הראשונים בתחילת התיבה ובאמצעה והאחרונים בסוף, ואם שינה פסול.

אות למ"ד

75. כמה צריך להיות אורך הצוואר, ומדוע? 
כאורך האות ו' והוא כעובי 2 קולמוסים כי תמונת הלמ"ד היא כמו כ"ף כפופה ועליה וא"ו.

האם עובי ירכו צריך להיות שוה בכל משך ארכו - או הולך ומתמעט עד סופו? 
הולך ומתמעט עד סופו כמו באות ו'.

האם מקום חיבורו למטה עם גג האות, צריך להיות בזוית או בעיגול?              בזוית.

לדעת המשנ"ס, האם צריך לעשותו זקוף - או כפוף  בשיפוע מעט לצד שמאל? 
כפוף מעט לצד שמאל.

76. כיצד צריך להיות ראשה בצד ימין, בזוית או בעיגול?        בעיגול.

כיצד צריך להיות בצד שמאל, בזוית או בעיגול?                    בזוית.

כמה עוקצין  יעשה על ראשה?                                           2 .

האם גובה העוקצין צריך להיות שוה, ומדוע?
 [הטעם בלשכת הסופר סי' ה ס"ק יט, מהב"י בשם הר"י אסכנדרני] לא שווה - התג הימני מרמז לחסד ולכן גדול יותר והתג השמאלי קטן יותר המרמז לדין.

מהו המקור למנהג כיום להוסיף עוד עוקץ בצד שמאל למטה? 
אלפא ביתא החמישי.

77. כיצד צריך לכתבה מאחוריה , למעלה ולמטה - בזוית או בעיגול? 
ירכה של האות למ"ד צריכה להיות עגולה מאחוריה לצד ימין וכפופה היטב לפניה.

78. כמה צריך למשכו לכל היותר לצד שמאל:
לדעת הרדב"ז? 
צריך שהקו התחתון יהיה שווה לקו העליון.
לדעת הקהלת יעקב ומנהג סופרים?
ימשיך אותו רק מעט.
כמה יהיה שיעור רחבו לכל הפחות? 
כמלוא האות קטנה – יו"ד.

79. עשה רוחב מושבה קצר משיעור אות קטנה. מה הדין?                  פסול.

עשה צוארה כעין יו"ד:
מה דעת הפוסקים בזה?              שפסול אפילו דיעבד.
כיצד מכנה ה"ברוך שאמר" את הסופרים שעושים כן?              בורים.
כיצד יתכנן הסופר את כתיבתו, כדי שיוכל לכתוב הצואר ארוך כהלכתו? 
לעשות ריוח של שיטה בין שיטה לשיטה.

טעה וכתב הקו"ף במקום למ"ד-איזה תיקון אינו מועיל משום "חק תוכות"? 
מחיקת הרגל רק לאחר שכתב את צואר הלמ"ד.

איזה תיקון יכול לעשות בתו"מ שלא המשיך הכתיבה אחריו? 
למחוק את רגל הקו"ף קודם, ואז להוסיף את צואר הלמ"ד- ומועיל גם לרד"ך כי החלקים ממש נפרדים.
 
נמצא בתפילין אות למ"ד שצוארה כעין קו פשוט, בלא ראש, האם כמות שהוא כשר או פסול? 
פסול ויש להכשיר רק בשעת הדחק.

אין לו תפילין כשרות אחרות, מה יעשה?            יניח אלו בלא ברכה, עד שיתקן.

אות מ"ם פתוחה

80. האם צריך לכתבה בזוית או בעיגול:

למעלה? עגולה.

למטה, ומדוע? 
למטה יהיה זוית בלא עקב. כדי שלא יהיה דומה לכ"ף.

האם צריך לעשות עקב למטה בימין - או לא?        לא.

האם גגה, צריך למשכו ישר בשוה - או לעשותו עגול כקשת?             שוה.

האם צריך להאריך הגג כנגד אורך המושב - או לעשותו קצר ממנו?      כאורך המושב.

81. האם צריך לעשות את החרטום (חלק הדומה לוא"ו) עם ראשו באלכסון הרבה או מעט?     
     מוטה מעט.

מהו האופן הנכון בחיבור ראשו לגג הכ"ף:

על ידי כתיבת עוקץ בין שניהם?      לא.

להדביקו לכל עובי הכ"ף ללא הפסק ביניהם?     לא.

להדביקו לקצה התחתון של עובי הכ"ף וישאר פגימה קטנה ביניהם?        כן .

כמה צריך להיות שיעור אורך החרטום?         עד  וכולל עובי המושב.

82. עשאה עגולה למטה בימין האם כמות שהוא כשר או פסול?       
פסול.

האם מועיל תיקון בתפילין ומזוזות על ידי תוספת דיו ומדוע? 
מועיל מפני שעיקר צורתה עליה.

עשה החרטום קצר ומחמת כן אינו מגיע כנגד המושב מה הדין? 
צריך עיון.

נעשה הפסק בין החרטום והכ"ף ונראה כאותיות כ"ף וא"ו:
האם מועיל תיקון לחברם בתפילין ומזוזות שכתב אחריו ומדוע?  
לא מועיל שכן אין צורתה עליה וכן זה לא כסדרן.

היכן מבוארים פרטי דין זה? סימן לב סעיף י"ח.

נגע החרטום בקצה מושבה וניכרת צורת האות:
האם מועיל להפריד הדיבוק? 
לא משום חק תוכות , שצורת האות מתקבלת על ידי גרידה ולא כתיבה.

האם יש תקנה בתפילין ומזוזות שכתב אחריו?      לא.

היכן מבוארים פרטי דין זה? סימן לב סעיף י"ח.

עשה גגה קצר כראש נו"ן האם האות כמות שהוא כשר או פסול? 
כשר .

אות מ"ם סתומה

83. כיצד צריך להיות גגה בצד ימין - בזוית או בעיגול?
לדעת המשנת סופרים?       עגול.
לדעת הפרי מגדים? 
שתהיה מרובעת מכל צד פן יטעה ויתבלבל עם הסמ"ך.

כמה צריך לבלוט מעבר לירך שמאל?          מעט.

84. כיצד צריך להיות בימין ושמאל, בזוית או בעיגול, ומדוע? 
בזוית שלא יהיה דומה לסמ"ך.

85. עשה שלא בזוית ממש. מה הדין? 
בדיעבד כשר אלא אם תינוק קרא את האות הזו כסמ"ך.

לא עשה גגה בולט מעבר לירך שמאל. האם כמות שהוא כשר או פסול?       כשר.

משך גגה הרבה לצד שמאל, האם מועיל לגרור את מותר הגג העודף? 
בדיעבד כן, כל עוד תינוק מזהה את האות.

האם מותר לגרור את מותר הגג העודף, באות מ"ם של שם א"לוקים? 
אין צורך לגרור את העודף במילה זו, ואות זו כשרה לקריאה בציבור בשבת ולא פוסלת דבר.

מה הדין אם הראה לתינוק ולא קרא האות? 
אם לא זיהה את האות, מסתפק בעל המשנ"ב אם גרירה תועיל להכשרת האות.

אות נו"ן כפופה

86.  עד כמה יעשה שיעור רוחב ראשה, ומדוע? 
לא רחב יותר מראש הזי"ן, שלא תהיה דומה לאות בי"ת או כ"ף.

מאיזה מקום בראש יוציא ירכה - מקצהו בימין או באמצעו?     מהאמצע.

כמה תגין יעשה על ראשה?       שלושה.

87. האם צוארה צריך להיות כקו דק או קצת עב?      קצת עב.
האם צריך לעשותו יורד זקוף עד למושב - או נוטה מעט לימין ומדוע? 
נוטה מעט לימין כדי להסמיך אות אצל ראשו.

88. כיצד צריך לעשות את מושבה בימין, עם זוית או בעיגול? 
עגולה למטה לצד ימין.
עד היכן צריך למשכו לצד שמאל, ומדוע? 
משוך יותר מן הראש שלא ידמה ל-בי"ת או ל-כ"ף.

89. עשה ראשה רחב יותר מראש הזי"ן, מה הדין? 
אם ראשה רחב מראש הזי"ן ודומה לבי"ת - פסולה. אם ספק יראה לתינוק. אם נראית כזי"ן - כשרה.

סיים מושבה מול קצה הראש בשמאל, מה הדין?

אם דומה לבי"ת או כ"ף פסולה.

עשה ראשה כצורת וא"ו:

מה הדין לפי הפמ"ג?    הניח בצ"ע.

מה הדין לדעת ה"נחלת דוד"?    כשר בדיעבד.

האם מועיל לתקן בתו"מ שכתב אחריו, ומדוע? 
[הטעם בביה"ל ד"ה הניח הפמ"ג] כן, מכיון שהכל מורגלים בנ' כזה.

כיצד מועיל לתקן בתו"מ? 
שיגרור מראשו קצת לצד שמאל ולא הרבה כדי שיהיה עדיין דומה לנו"ן, ואח"כ יוסיף דיו מצד ימין כדי שראשו יהיה כמו ראש הזין.

ובמה יש להזהר? [משנ"ס וביה"ל שם] שלא יוסיף דיו מצד ימין בלבד.

אות נו"ן פשוטה

90. מהו צורת ראשה?        כראש זי"ן.

כמה תגין יעשה על ראשה?     3.

91. כמה קולמוסים צריך להיות אורכה לכל הפחות?     ארבעה, לא כולל הגג.

מדוע לא יפחות משיעור זה?          שתהא ראויה לעשות נו"ן כפופה אם תכפפנה.

92. עשה רגלה קצר מהשיעור, מה הדין? 
 אם צורתה עליה - כשרה, אם דומה לזי"ן - פסולה ובספק מראה לתינוק.

הוציא רגלה מקצה ראשה בצד ימין, ונראית כצורת וא"ו ארוכה. האם למסקנת האחרונים כשר או פסול?         פסול.

יועיל לדעתם תיקון בתו"מ שכתב אחריו, ע"י שיוסיף ראש לצד ימין? 
[ביה"ל ד"ה הניח הפמ"ג "אין לנו מקור מהגמרא"] כן.     מקדש מעט: לאחר שאלת תינוק.

אות סמ"ך

93. האם צריך לעשות גגה עגולה כקשת -או למשכה ישר בשוה?     ישר בשווה.

כיצד צריך להיות בצד ימין, בזווית או בעיגול?        בעיגול.

באיזה שיעור צריך לבלוט מעבר לירך שמאל?  כשיעור גג וא"ו.

94.כיצד צריך להיות המושב בימין ובשמאל, בזוית או בעיגול?     בעיגול.

האם צריך להיות שווה ברחבו לגגה או צר ממנו?       צר ממנו.

95.עשה המושב שלא בעיגול ממש. מה הדין? 
אם צורתה עליה - כשרה , אם דומה למ"ם סתומה - פסולה, בספק - יראה לתינוק.

אות עי"ן

96. מהי צורת ראשה הימני?        כמו יו"ד.

האם צריך לעשותו שווה לשרטוט- או נוטה מעט כלפי מעלה, ומדוע? 
נוטה מעט כלפי מעלה שלא יהיה ראוי להושיב עליה תגים.

ירכה היוצאת ממנו, האם צריכה להיות נוטה לשמאל הרבה או מעט, ומדוע? 
מעט, אם יהיה נוטה הרבה לא יוכל להסמיך לה אות אחרת.

97. מהי צורת ראשה השמאלי?     כאות זי"ן.
כמה תגין יעשה על ראשה?     שלושה.
ירכה היוצאת ממנו, האם צריכה להיות עומדת זקוף או נוטה? 
הירך צריכה להיות זקופה; ישרה- "עומדת בשווה".
באיזה מקום יחבר קצה ירכה עם המושב? 
למטה מחצי הירך הימנית.

98. עשה ראשה הימני או השמאלי בלא היכר ראש, ונראה כקו המשוך בשווה, האם:

כמות שהוא כשר או פסול? 
פסול אפילו בדיעבד.

מועיל להוסיף ראש, בתו"מ שלא המשיך הכתיבה אחריו?          לא.

עשה ראשה השמאלי כוא"ו, מה הדין?        כשר.

נגעו הראשים זה בזה כחוט השערה, האם כמות שהוא כשר או פסול?      פסול.

מתי צריך למחוק  את האות, ומתי מועיל תיקון להפריד הנגיעה? 
בספר תורה יש לבטל את צורת האות ולהשלימו. בתו"מ מועיל להפריד הנגיעה וזה לא נחשב "שלא כסדרן".

עשה ירכה הימנית זקופה בלא שיפוע לשמאל, מה הדין? 
פסול- שאיננה צורת עי"ן כראוי. וצ"ע אפילו לעניין דיעבד.

אות פ' כפופה

99. כיצד צריך להיות חיבורו לירך, בעיגול או בזווית?       בזווית.

האם צריך לעשות כן רק מבחוץ האות- או גם מבפנים?       גם מבפנים.

היכן צריך להיות העוקץ שעל גגה?      מצד שמאל ונמשכת אל הנקודה שבתוכה.

מה הטעם בהוספת עוקץ זה?      שכשיהפוך הפ"א- תהיה הנקודה והעוקץ שלה כתמונת וא"ו.

100. כיצד יש לעשות את גב הפ"א? מעט עגול כמין קשת.

101. כיצד צריך להיות חיבורו לירך מבחוץ, בעיגול או בזוית, ומדוע? 
בעיגול, מפני שכך הוא צורת כל הכפופות שצריכים להיות מלכתחילה עגולות למטה.

האם צריך לעשות כן גם מבפנים, ומדוע? 
לא. מבפנים צריך להיות זוית, כדי שיהיה בלובן צורת אות בי"ת.

באיזה מרחק מהגג יעשה מושבה  ומדוע? 

בגודל מספיק שלא תיגע הנקודה בהם (2 קולמוסים). 

102. מה צורת ה"נקודה" שבפנים?          אות וא"ו.

היכן צריך להיות מקום חיבורה לגג - לפנים מקצה הגג או בקצהו בשמאל, ומדוע? 
בקצה בשמאל, כי אחרת יגע בפנים ויהיה פסול, כדי שיחד עם התג, יהיה צורת וא"ו.

103. נגעה נקודה הפנימית בגופה, ועדיין ניכרת צורת האות. האם כשר או פסול?         פסול.

כתב הנקודה הפנימית הפוך, שראשה פונה לצד שמאל ולא לימין מה הדין?
 צ"ע אפילו דיעבד.

חיבר ירך הנקודה הפנימית באמצע הגג ולא בקצהו בשמאל:

כמות שהוא כשר או פסול?       דינה כמו באות ה"א.

כיצד יתקן בס"ת, או בתו"מ שלא כתב אחריו?        יגרור ויעמיד בסוף.

מה הדין בתו"מ שכתב אחריו, ומדוע? 
תלוי אם האות נמצאת בתחילת התיבה- אז יגרור הגג שיהיה שווה לנקודה הפנימית. אך אם האות נמצאת באמצע התיבה שאם יגרור יראה כשתי תיבות לא יגע ויכשיר כך.

נעשה הפסק בין ירך הנקודה הפנימית וגגה, האם כמות שהוא כשר או פסול? 
פסול, אבל אם התינוק עדין קראה כפ"א צריך לתקן.

היכן מבוארים פרטי דין זה לענין תיקון?      בסימן ל"ב סעיף כ"ה.

עשה הנקודה הפנימית כקו משוך בשווה, האם כמות שהוא כשר או פסול?       פסול.

האם מועיל תיקון בתו"מ שכתב אחריו?      לא.

היכן מבוארים פרטי דין זה?       בסימן ל"ב סעיף י"ח.

אות פ"ה פשוטה

104. כיצד צריך בצד ימין למעלה, בעיגול או בזוית?     זוית.

האם צריך לעשות עוקץ על פניו כמו בפ"א כפופה, או לא?     כן. צריך לעשות.

105. כמה צריך להיות שיעור אורכה? 
לכתחילה - כשיעור שתהא ראויה לעשות פ"א כפופה אם תכפפנה. ובדיעבד אם יש ברגל ימיני מכנגד מקום הנקודה ולמטה כמלא יו"ד.

106. הנקודה שבפנים: האם דומה בצורתו לנקודה שבפ"א כפופה - או לא?         כן, דומה.

107.מה אורכה המינימלי? 
כמלא יו"ד אחרי הנקודה.

האם חייב לתקן כשיש שיעור קצר כזה?     כן.

כתב הנקודה הפנימית הפוך, שראשה פונה לצד שמאל. איזה חשש יש בזה? 
שייראה כמו תי"ו.

נעשה הפסק בין ירך הנקודה הפנימית וגגה, האם כמות שהוא כשר או פסול?
 פסול.

היכן מבוארים פרטי דין זה לענין תיקון?           סימן לב',  סע' כ"ה.

חיבר ירך הנקודה הפנימית באמצע גגה, ולא בקצהו בשמאל, האם כמות שהוא כשר או פסול?          דינה כמו באות ה"א.

מועיל תיקון, וכיצד?         כנ"ל באות ה"א.

אות צד"י כפופה

108. מה צורת ראשה הימני?      תמונתה כאות יו"ד.
האם צריך לעשותו שווה לשרטוט או נוטה מעט כלפי מעלה, ומדוע? 
צריך שיהיה נוטה כלפי מעלה שלא יהיה ראוי להושיב עליה תגין.
באיזה מקום יש להדביק ירך היוד עם צוארה ומדוע? 
צריך שידביק באמצע הצוואר ולא למטה שלא תהא דומה לאות עי"ן.
איזה חיבור יש לעשות ביניהם?    צריך שיהיה דיבוק טוב.

109. מהי צורת ראשה השמאלי?      כאות זי"ן.
כמה תגים יעשה על ראשה?     שלושה (כאותיות שעטנז גצ).
האם צוארה צריך להיות דק או קצת עבה?      קצת עבה.
זקוף או מוטה לצד ימין ומדוע? 
יהיה נוטה מעט לצד ימין כדי להסמיך אות אצל ראשה.

110. עד היכן צריך למשוך את מושבה לצד שמאל? 
צריך למשכו מעבר לאות זי"ן העליונה.
כיצד צריך לעשותו בימין עם זוית או בעיגול?     בעיגול.

111. עשה ראשה הימני או השמאלי בלא היכר ראש ונראה בקו משוך בשווה האם
כמות שהוא כשר או פסול?      פסול.
מועיל תיקון בתפילין ומזוזות שהמשיך הכתיבה אחריו?       לא.
מועיל להוסיף ראש בתפילין ומזוזות שלא המשיך הכתיבה אחריו?         כן.
היכן מבוארים פרטי דין זה לענין אופן התיקון על ידי גרירה בסכין?     בסימן לב' סעיף י"ח.
הדביק ירך יוד ימני למטה בקצה הצואר סמוך למושב מה הדין?       פסול.
נעשה הפסק בין יוד הימני ולגוף האות ונראה כאותיות יו"ד ונו"ן:
האם מועיל תיקון לחברם בתפילין ומזוזות שכתב אחריו ומדוע? 
כן, הואיל ועיקר צורתם עליו (אם תינוק קוראו).
היכן מבוארים פרטי דין זה?       סימן לב' סעיף כה'.
נגעו הראשים זה בזה כחוט השערה, האם כמות שהוא כשר או פסול?     פסול.
מתי צריך למחוק מהאות ומתי מועיל תיקון להפריד הנגיעה? 
בספר תורה וכן בתפילין ומזוזות שלא כתב אחריו צריך למחוק מהאות ובתפילין ומזוזות שכתב אחריו מועיל להפריד את הנגיעה.

עשה ראשה הימני הפוך פונה לימין מה הדין? 
כשר. כתב בקסת הסופר אם אפשר לתקן בנקל יתקן ויזהר מפנים חדשות.
על פי קבלת האר"י כל אותיות צד"י שבתפילין יהיו ראש ימין כמו יוד הפוכה וצד שמאל כנון כפופה.

אות צד"י פשוטה

112. מה צורת הראשים?        בדיוק כמו בכפופה.

113. מה צורת גופה?        כנון פשוטה.
מה אורכו?         כדי שיהיה ראוי לעשות צדי כפופה, ואם השאיר כשיעור אות יו"ד – כשר.

114.  עשה גופה קצר מדי, מה הוא השיעור הקצר ביותר שעדיין כשר בדיעבד? 
כמלוא יוד.
קיצר גופה פחות משיעור זה מה הדין?       פסול.
האם יש הבדל לדינא בין אות צדי פשוטה לכפופה כאשר:
עשה ראשה הימני או השמאלי בלא היכר ראש ונראה כקו משוך בשווה?       לא.
נעשה הפסק בין יוד ימני ולגוף האות ונראה כאותיות יוד ונון פשוטה?           לא.
נגעו הראשים זה בזה כחוט השערה ?                                                      לא.