כל החומר המובא כאן מגיע מציבור הסופרים. הנך מוזמן (ומתבקש בנימוס...) להוסיף טיפים למטה ב"הגב על שיעור זה".

הורדת הלחץ בכתיבה בקולמוס מתכת

בקולמוס מתכת, עוד יותר מבקולמוס גמיש, יש משמעות ללחץ המופעל בעת הכתיבה.

אחת הדרכים לצמצם את הלחץ (וזה יכול להקל על הכתיבה גם בתחומים אחרים) היא לחבר את חלק המתכת קצת בזוית לקצה הידית, לא כהמשך ישיר  אלא כפופה קצת אחורה כאילו כתבו אתו לפני שהאפוקסי התייבש.

 על ידי הוספת הזוית הזו, מקטינים את הזוית בין הכתיבה לקלף, והכתיבה נהיית יותר "שטוחה".

כתיבה "שטוחה" היא דבר רצוי ממילא, ואנו תמיד משתדלים להחזיק את הקולמוס כמה שיותר בשכיבה.

בשיטה זו מרויחים כמה מעלות בזוית בין הקולמוס לקלף, וכן גם הלחץ קטן.

חישול נוצות

כולנו יודעים שהכתיבה מתקבלת הרבה יותר יפה בנוצה, מאשר בכל חומר אחר.

 כמובן, שצריך להשתלם ולהתמקצע בהכנת הנוצה, אבל בשביל זה אנחנו סופרים-לא?

אלא מה, מי לא רוצה נוצה שתחזיק מעמד יותר זמן ללא חידוד?

אז אחרי שלמדנו לכתוב ללא לחץ ולהשתמש בנוצה נכון (כמבואר במקומות אחרים...)  כדאי ללמוד איך להגיע לנוצה עמידה ככל שניתן.

אחרי שבחרנו את הנוצות העבות, העגולות והשקופות ביותר- כדאי לחשל אותן.

 איך מחשלים?   אז ככה:  קודם פותחים את הקצה בסכין יפנית, על ידי הורדת 2-3 מ"מ מקצה הנוצה  (המינימום שמאפשר קצה פתוח) ושורים את הנוצות במים במשך יממה או שתים, עד שהנוצות נהיות "חלביות".

 עכשיו, לוקחים קופסת שימורים נקייה, וממלאים אותה בחול ים לעומק 10 ס"מ.

את החול מחממים בתנור או על גבי כירה, לחום של 170+ מעלות (אפשר לבדוק במדחום בישול)

לוקחים את הנוצות, ותוחבים לעומק 4 ס"מ בחול החם, ומשאירים שם עד שיתקרר.

כשמוציאים את הנוצות, הם יחזרו להיות שקופות, ועכשיו יהיו הרבה יותר עמידות בפני שחיקה, מאחר והשכבות הותכו ונמסו, והתקשו חזרה לשכבה אחת אחידה.

 מי שחושב קדימה- מכין חבילת נוצות לכל השנה מראש. אפשר להתארגן כמה סופרים יחד ולחסוך עבודה, כך לא צריך את כל הפאטשקראיי יותר מפעם אחת בשנה.  חוץ מזה- נוצות "מיושנות"  מתפקדות יותר טוב מטריות!

לגבי זוית הקולמוס- יש המון אי הבנה. להלן סרטון בנושא.

אנא!  שתף את הקישור לכאן עם חבריך הסופרים!  כל חבר נוסף יביא תועלת עצומה לכולם!

והצטרף לקבוצת הווטסאפ הכללית "עולם הסת"ם-הקבוצה המרכזית" לכל סופרי הסת"ם בעולם!