הפרדת נגיעות, חק תוכות ו"נכתב בפסול"

for English translation-scroll down

 

        [שיעור וידאו חלק א]  [שיעור וידאו חלק ב]

 

אחת התופעות השכיחות בכתיבת סת"ם, הינה נגיעת אותיות זו בזו בשעת הכתיבה, או לאחריה.

מכיון שלהלכה נגיעת אותיות פוסלת גם כשנעשתה לאחר הכתיבה- כל נגיעת אותיות פסולה, בין אם הנגיעה גרמה שינוי צורת אחת האותיות (או שתיהן) ובין אם לא, וצריך להפרידן.

אלא שקיימות שתי מגבלות להפרדה:

 מגבלה ראשונה: "חק תוכות"   
 
מכיון שהתורה דורשת דווקא "כתיבה", אות שמקבלת את צורתה על ידי גריעת דיו ("חקיקה") לא נחשבת "כתובה" ועל כן פסולה מדאורייתא [1].
אם
אות כשרה איבדה את צורתה, וצורתה הושבה לה על ידי מחיקה, גם היא נחשבת "חקוקה", אבל מדרבנן (ויש אומרים שגם זה מדאורייתא). 

אם אחת האותיות הנוגעות איבדה את צורתה (ואינה צריכה להשתנות דווקא לצורת אות ספציפית אחרת, אלא גם אם רק איבדה את צורתה היא) הפרדת הנגיעה תחזיר לאות את צורתה על ידי מחיקה, ואז היא לא תיחשב כתובה אלא על ידי "חק תוכות".

אם אותיות נגעו בכל עובי הגג או המושב, יש בכך משום שינוי צורה, ולא יועיל רק להפרידן.
וביריעות שלמה כתב שהכל תלוי בראיית תינוק.

"חק תוכות" על ידי כתיבה

אם אות מקבלת את צורתה על ידי כתיבת אות אחרת, כגון אם נכנס ראש למ"ד לתוך דל"ת, אבל עם השלמת הלמ"ד שוב נראה שהדל"ת אינה ה"א, או אם גג אות נוגע בך' שמעליה ונראה כבי"ת ארוכה, לפי רוב ככל האחרונים ההפרדה או התיקון תהיה גם כן חק תוכות, ויש למחוק (או לפחות לבטל) את האות שנשתנתה.(וראה להלן נושא "תיקון")
מכל מקום, ה"יריעות שלמה" מיקל בשינוי צורה "זמני" וסובר, שמכיון שעתה רואים היטב את צורת האות, הרי זה כשר.
מכיון שכמעט כל האחרונים דוחים שיטה זו, אין לסמוך עליה ללא שאלת חכם בכל מקרה לגופו.

מצב דומה הוא, כאשר נשתנתה צורת אות על ידי ריבוי דיו, אך עם ספיגת הדיו חזרה האות לצורתה- גם בזה פסול משום חק תוכות.
אך אם הסיט את הדיו חזרה למקומו, בדרך כתיבה, אין בכך משום חק תוכות. 

אם כתם זר, מכל חומר שהוא, משנה את צורת אות, יש בגירודה משום חק תוכות.
מכל מקום, אם הסירו באצבעו (לא בגירוד בציפורן) כשר. (יריעות שלמה ומשנת הסופר)

תיקון

כשיש שינוי צורה
הדרך היחידה לתקן את האותיות הנוגעות, תהיה למחוק את האותיות שנשתנו ולכתבן מחדש (לשיטת הרד"ך, קסת הסופר ועוד) או לפחות למחוק מן האותיות עד שאין ניכרת צורתן הקודמת, ואז להשלימן (שיטת רוב האחרונים). 
 
תיקון זה, על שתי שיטותיו, אפשרי רק כשלא נדרש "כסדרן" (מגילה וספר תורה)

כשאין שינוי צורה
כאשר לא נשתנו צורת אותיות, או אם רוצה לגרד מחמת סיבה אחרת, כגון כדי להגדיל את הריווח בין שתי מילים, או כדי ליפות אות, אין בכך משום חק תוכות.
מכל מקום, אם הנגיעה היתה בזמן הכתיבה-ראה להלן "נכתב בפסול".

 

הפרדת נגיעות באזכרות

כאשר נדבקו אותיות של אזכרה זו לזו (ללא שינוי צורה) מותר[2] לגרד ביניהם, ואין בכך משום מחיקת השם. אך יש לסיים את הגירוד טיפה לפני האות כדי לא לפגוע בה.
(אמנם, לפי המשנה ברורה אסור להפריד אם הנגיעה היתה אחרי גמר האות, אך לפי שאר האחרונים מותר, לפי העקרון שהפרדת נגיעה אינה קלקול אלא תיקון)

 

מגבלה שניה: "נכתב בפסול"

חלק מהראשונים סוברים, כהירושלמי, שהפרדת נגיעה שנעשתה בזמן הכתיבה מהווה "חק תוכות" - גם כשלא נשתנתה צורת אחת מהן, והרשב"א ומספר אחרונים פוסקים שיש לחשוש לדעה זו, לא רק מצד "חק תוכות" אלא מצד "מוקף גויל".

לפי זה, כל מה שנכתב באות לאחר הנגיעה-נכתב "בפסול" ויש למחקו. 

כמו כן, אם הנגיעה קרתה באמצע תנועה-יש למחוק את כל אותה תנועה (לפי רוב האחרונים).   
 
אשר על כן, גם כשמפרידים נגיעה שלא שינתה צורת אף אות, יש לכתחילה למחוק את כל חלק האות שנכתב לאחר הנגיעה 
(כולל את כל התנועה בה קרתה הנגיעה) (כמובן, רק באותה אות, לא אותיות שנכתבו אחריה)  כדי לחשוש לדעה זו.  

מכיון שפעולה כזו תביא תפילין ומזוזות לידי גניזה, אין צורך לחשוש ל"נכתב בפסול" אלא כשלא צריך "כסדרן", ומותר בדיעבד להפריד נגיעות שנעשו בזמן הכתיבה. (אם לא שינו את צורת האותיות)
(ביה"ל ד"ה ואם גרר והפרידה. וקסת הסופר סי' ח' סע' ט"ו)

מכל מקום, הרבה אחרונים סוברים שגם בספר תורה מספיק להפריד את הנגיעה.

 

שאלות לפרק הפרדת נגיעות, חק תוכות ו"נכתב בפסול"

 

            

 

Separating touching letters, Chak Tochot and “written Bepsul”

 

One of the more common situations in writing STAM is the accident of letters touching each other, either at the time of writing or after.

The halacha is that all touching letters are invalid, regardless of when the touch occurred.
Whether there is a deformation of the shape of the letter or both letters, or even there is no change in the letter shape, they need to be separated.

There are two restrictive qualifications:

One-  Chok Tochot

Since the Torah commands that the letters need to be “written” one cannot create letters through carving out the ink. וכתבתם needs to be a positive action of actually writing the letter. If a letter was originally written properly, lost its valid shape, and then fixed by carving out, it would be Chak Tochot M’drabbanan. Some say, it would actually be a M’doraysa.

If a letter became invalid by touching another letter and thereby lost its proper shape (it doesn’t need to actually resemble a different letter to be considered as losing its shape), and one would return its shape by separating the letters, this too is considered Chok Tochot and is invalid.

If letters touch along the entire width of the head, this is considered as losing its shape and it would not help not just separate them. The Yeriot Shlomo states that all depends upon the outcome of showing to a child.

If a letter is formed by the intrusion of another letter, such as the head of a Lamed entering the space of a Dalet, then fixing this is considered Chok Tochot.  Even if the Dalet does not look like a Heh or if a letter intrudes into a Kaf sofit that it now looks like a long Bet, it is still considered to be Chok Tochot according to virtually all Achronim.

The Yeriot Shlomo is lenient in a case of a “temporary” change in letter shape. He considers the fact that at the present moment we see a good letter shape, it would be kosher. However, almost all Achronim reject this view and one should not rely on it without asking an halachic authority.

Any sort of stain that would change the shape of the letter would be a case of chok tochot if it were removed. However, if it were removed with the swipe of a finger then according to the Mishnat Hasofer and the Yeriot Shlomo it would be acceptable.

The only acceptable way to fix touching letters is to erase the letters that were affected and to rewrite them anew (according to the Radach, Keset Hasofer and others) or at least to erase enough of the letters that they would not be recognized. They then can be rewritten anew (according to the majority of Achronim). This latter remedy would only work when fixing a sefer Torah or Megillah where there is no need for k’sideran.

 Separating touching letters of Hashem’s name

Touching letters of the name itself that did not suffer from shape deformation may be separated and there is no violation of erasing Hashem’s name. One must however, be careful when separating a letter from the name to leave a small amount of ink before the edge in order to avoid erasing from the actual name. (According to the Mishna Berura it is not allowed to separate if the touching occurred after the letter was written, but other Achronim hold that it is permitted since separating letters is not considered “damaging”, but rather “fixing”.

Erasing for other reasons

If one wants to erase for reasons other than to fixed deformed letters, this would not be considered as chok tochot. One would be permitted to erase in order, for example, to increase the space between words or to help make the letters look nicer.

Two- Written “BePsul

There are Rishonim who hold like the Yerushalmi that  separating of letters that attached during writing would be considered as chok tochot, even if there had been no letter deformation. They hold that the issue of separating is one of mukaf gvil, not chok tochot. According to this, anything that might have been done to that letter after it had been written, does not change the fact that it was originally written without hekef gvil and so it will still be considered an invalid writing. The letter would not be able to be fixed, it would need to be erased in order to fix.

L’chatchila one should erase the entire part of the letter that was written after the touching occured.

However, if doing so would ruin a Mezuza or Tfillin, one may rely on the minority opinion that permits separating when no actual disfigurement of the letter occurred.

 

 

 

 

[2] אבל לפי המ"ב מותר להפריד רק אם הנגיעה חלה בעת הכתיבה. לפי זה, אם הנגיעה חלה לאחר גמר האות, אין לה תקנה. ובמקרה של ספק מתי קרתה הנגיעה, מותר להפריד.

 



 

«    (1...)   8  9  10   (...17)    »